שמואל א ב:ג מחשבת ישראל: חובות הלבבות, נתיבות עולם וגבורות השם

וְכֵן שְׁאָר הַמַּעֲשִׂים הַיּוֹצְאִים אֶל גְּבוּל הַהֲוָיָה לֹא יִתְקַבְּצוּ מִן הָאָדָם וְזוּלָתוֹ כִּי אִם בִּגְזֵרַת הָאֱלֹהִים וְהַזְמָנָתוֹ הַסִּבּוֹת אֲשֶׁר בָּהֶן הִגָּמְרָם כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שמואל א ב ג) וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת, וְאָמַר (ירמיה לב יט) גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה, וְאָמַר (מלכים א יב טו) כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵעִם ה׳. וְאִם תִּהְיֶינָה הַסִּבּוֹת נֶעֱדָרוֹת בִּכְלָל לֹא תִּגָּמֵר יְצִיאַת דָּבָר מִן הַפְּעֻלּוֹת הַטִּבְעִיּוֹת אֶל גֶּדֶר הַהֲוָיָה.

וּמִן הַתֵּמַהּ בְּסִבַּת הַמְּזוֹנוֹת מִן הַזְּרָעִים כִּי גַּרְגִּיר אֶחָד מוֹצִיא אֶלֶף וְיוֹתֵר כְּשֶׁיִּנָּצֵל מִן הַפְּגָעִים וּכְבָר נֶאֱמַר כִּי יִמָּצֵא בְּגַרְגִּיר אֶחָד שֶׁל חִטָּה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁבֳּלִים וּבְכָל שִׁבֹּלֶת יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים גַּרְגְּרִים וְנִמְצְאוּ אִילָנוֹת גְּדוֹלִים אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁרְשָׁם גַּרְגִּיר אֶחָד וְגִדּוּל אֶחָד (מאד) עַל הַהַקָּשָׁה אֲשֶׁר זָכַרְתִּי מִן הַכֶּפֶל. יִשְׁתַּבַּח הֶחָכָם הַחוֹנֵן הַמְּסַבֵּב לַהֲוָיוֹת הַדְּבָרִים הַגְּדוֹלִים מִן הַקְּטַנָּה וְהַחֲלוּשָׁה שֶׁבַּסִּבּוֹת כַּאֲשֶׁר אָמַר הַכָּתוּב (שמואל א ב׳:ג׳) וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת. אַךְ הַטְּרָפִים הַמְיֻחָדִים לְאִישֵׁי מִינֵי הַחַיִּים רַבּוּ מִסְּפוֹר וְהֶחָכָם כַּאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן בָּהֶם וְיָבִין סִבּוֹתָם יַכִּיר חָכְמַת מַחְשֶׁבֶת הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה בָּהֶם וַעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד (תהלים ק״ד:כ״ז-כ״ח) כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב וְאָמַר (שם קמה) פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. וַאֲנִי עָתִיד לְבָאֵר עִנְיָן זֶה יוֹתֵר בְּשַׁעַר הַבִּטָּחוֹן בעז״ה:

ובמסכת ברכות פרק אין עומדין (לג.), אמר רבי אלעזר*, כל מי שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו, דעה נתנה בין שתי אותיות, שנאמר (ש"א ב, ג) "אל דעות ה'", ומקדש נתן בין שתי אותיות, שנאמר* (שמות טו, יז) "פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך". וכל זה מפני שיש באדם השכל, שהוא נבדל מן הגוף, לכך יש לו דביקות עם השם יתברך, כמו שיש למקדש, שבו השכינה שורה, דביקות עם השם יתברך. ולכך דעה נתנה בין שתי אותיות השם, שזה מורה על הדביקות הגמור שיש לו בו יתברך. ואף שאמר כאן "כל מי שיש בו דעה כאילו נבנה בית המקדש בימיו", ואף על גב שלא עסק בתורה, רק שיש בו דעה, היינו שצריך לו דעה יתירה עליונה. אבל כל העוסק ב[הלכות] עבודה, אף שאינו תלמיד חכם גדול, כאילו נבנה בית המקדש בימיו.