שמואל א ו:יט מחשבת ישראל: הכוזרי וחובות הלבבות

(נח) אָמַר הֶחָבֵר: הָעֵדָה שֶׁצּוֹפָהּ וְעוֹנְשָׁהּ לְעִתָּהּ בְּתוֹכָהּ, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַשְּׁכִינָה, הֲלֹא תִרְאֶה מַה שֶּׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ: "לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת יְיָ כִּי הָאֱלֹהִים קְדוֹשִׁים הוּא", וְזֶה עִם מַה שֶּׁהָיָה בַעֲדָתוֹ מִן הַחֲסִידוּת וְהַזְּהִירוּת, בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא נִמְצָא בָהֶם עוֹבֵר בְּחֵרֶם יְרִיחוֹ זוּלַת עָכָן לְבַדּוֹ מִשֵּׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ וְהָיָה מַעֲנִישׁ לְעִתּוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה, וּמַה שֶּׁהָיָה מֵעֹנֶשׁ מִרְיָם בְּצָרַעַת וְעֹנֶשׁ נָדָב וַאֲבִיהוּא וְעֹנֶשׁ עֻזָּא וְעֹנֶשׁ אַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַאֲרוֹן יְיָ, וְהָיָה מִמּוֹפְתֵי הַשְּׁכִינָה שֶׁיֵּרָאֶה הֶחָרוֹן הַמְעַט עַל הָעֲוֹנוֹת לְעִתָּם בַּקִּירוֹת וְהַבְּגָדִים, וְכַאֲשֶׁר יֶחֱזַק הָעִנְיָן יֵרָאֶה בַגּוּפִים עַל מַדְרֵגוֹת מִן הַֹחֹזֶק וְהַחֻלְשָׁה וְהַכֹּהֲנִים מָעֳמָדִים לַחָכְמָה הַזֹּאת הַדַּקָּה, לְהַכִּיר מַה מִּמֶּנָּה אֱלֹהִי, וּמְצַפִּים בּוֹ שָׁבוּעִים כַּאֲשֶׁר צִפּוּ בְמִרְיָם, וּמַה מִּמֶּנּוּ מִזְגִּי, מִתְיַשֵּׁב וּבִלְתִּי מִתְיַשֵּׁב, וְהִיא חָכְמָה מֻפְלָאָה הִזְהִיר עָלֶיהָ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ בְּמַה שֶׁאָמַר: "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע־הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם".

(נט) אָמַר הַכּוּזָרִי: הֲיֵשׁ אֶצְלְךָ בָזֶה דְבָרִים מַסְפִּיקִים וּמְקָרְבִים?

וְאָמְרוּ רז״ל כָּל מִי שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ רָאוּי לוֹ כְּאִלּוּ לֹא בָּא לָעוֹלָם וְאָמְרוּ בְּהַיְסֻפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר אִם אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע (איוב לו) אִם בָּא אָדָם לְסַפֵּר גְּבוּרָתוֹ שֶׁל מָקוֹם מִתְבַּלֵּעַ מִן הָעוֹלָם וְאָמַר הַכָּתוּב (ש״א ו) וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה׳ וְאָמַר (משלי כה) כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר רוֹצֶה לוֹמַר לְהַסְתִּיר סוֹדוֹ מִבְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם חֲכָמִים וְאָמַר (תהלים כה) סוֹד ה׳ לִירֵאָיו: