וַיְהִ֣י ׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו׃
עקידת יצחק
הראשונה ההשגחה שלו ית' על כללות העולם. כי אע"פ שמסר אותו ביד ממשלת מערכות השמים המחלקת אותם לע' אומות וע' ממשלות כמו שהוא מסור בידינו (פר"א פ' כ"ד) מ"מ לא הסתיר פניו לגמרי ממנו. וכאשר יראה חמס וריב בו בכלו או בקצתו הבט אל עמל לא יוכל ויפקוד עליהם עונם כמו שנראה מענין המבול (בראשית ו׳:ה׳) וירא י"י כי רבה רעת האדם. ובההפלגה (שם י"א) וירד י"י לראות את העיר וגומר ובסדום (שם י"ח) ארדה נא ואראה וגו' ובננוה (יונה ג׳:י׳) וירא האלקים את מעשיהם כי שבו. בכלן הזכיר לשון ראיה לבד כאדם שעובר ורואה דבר בלתי מתוקן ונדבה רוחו אותו להשתדל בתקונו ע"ד שאמר במשה (שמות ב׳:י״א) ויצא אל אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי וגומר. כי לא היה שר ושופט עליהם אלא שנפגע והציץ:
גבורות השם
"ויגדל משה ויצא אל אחיו" (שמות ב, יא). דרשו ז"ל (תנחומא ישן וארא יז) מהו "ויגדל" "ויגדל" ב' פעמים, אלא הראשון לקומה, השני לגדולה, ומהו הגדולה, "ויצא אל אחיו". פירוש, כי "ויגדל" השני נכתב שהיה (-לבוש-) [בו נפש] גדולה, משום כך היה יוצא לראות בסבלות אחיו. שאילו לא היה בו נפש גדולה, לא היה מקפיד על שיעבוד אחיו. כי מי שיש בו מן השפלות, אינו מקפיד בזה, וזה ממעלת הנפש.
גבורות השם
"ויצא אל אחיו וירא בסבלותם" (שמות ב, יא). מהו "וירא בסבלותם", שהיה רואה בסבלותם וכו'*. ביאור דבר זה, כי לשון "וירא" לתנא קמא נותן* לבו על סבלותם, והיה מסייע לכל אחד ואחד. ולרבי יוסי הגלילי לא היה מסייע, שאין ראוי למלך להיות מסייע, אבל היה מיישב את המשא שלהם, כאשר ראה שנוי במלאכה שלהם, היה מחליף המשאות. ומפני שהניח עסקיו והלך לראות בצערן של ישראל, שנראה בזה כי משה לא היה משמש לעצמו, שאילו היה משמש לעצמו, לא היה מבטל את עסקיו לראות בצערן של ישראל. בשביל זה היה משה רבינו עליו השלום מציאות כולל. ולפיכך אמר הקב"ה, גם אני אניח עליונים ותחתונים, ואדבר עמך. כי השם יתברך מדבר עם אחד שהוא כולל, בעבור שהוא יתברך כלל המציאות. ולפיכך מניח עליונים ותחתונים, שהם נחשבים פרטים כלפי משה. כי מצד שהיה משה משלים את ישראל, שנחשבים קנין אחד, כמו שמים וארץ, כי שמים וארץ קנין אחד, דכתיב (בראשית יד, יט) "קונה שמים וארץ". ישראל קנין אחד, דכתיב (שמות טו, טז) "עם זו קנית". ויותר ישראל קנין אחד מן שמים וארץ, כי שמים וארץ הם שני מציאות, ושניהם ביחד קנין אחד נקראים. אבל ישראל בעצמם קנין אחד. ולפיכך אניח עליונים ותחתונים, ואדבר עמך.