שמות ז:כח מחשבת ישראל: תורת העולה וגבורות השם

הטבת הנרות קודם לדם התמיד, שהוא היה מורה על מכות דם, והיה מפסיק וקודם להטבת שני נרות שהוא מורה על מכת צפרדעים, בהיות כי דרשו ז"ל (פסחים נג ב) מה ראו חנניא מישאל ועזריה להפיל עצמן לכבשן האש. נשאו קל וחומר בעצמן. ומה צפרדעים שאינן מצוים על קדושת השם כתיב בהו (שמות ז כח) ועלו ובאו בביתך וגו' ובתנוריך ובמשארתיך, איזה שעה משארת מצויה אצל התנור, בשעה שהתנור חם, אנו שאנו מצווין על קדושת השם יתעלה על אחת כמה וכמה. והוא המכוון בהטבת חמש הנרות באחרונה, מאחר שנתבאר כי הדלקת נרות המנורה היו רומזים על הדלקת הנרות בתורה, והוא ענין הדלקת נרו (משלי כ׳:כ״ז) נר השם נשמת אדם, על ידי קדושת השם שעולה למעלה, ונצרר בצרור החיים. ולעולם לא יכבה עם נרו. לכן היה נרמז בענין הדלקת הנרות.

ביאור זה, שהקשה להם מה שכתיב בצפרדעים לשון יחיד* "ותעל הצפרדע". ובכנים לא הוקשה להם למה כתיב (שמות ח, יג) "ותהי הכנם", מפני שדרך הכנים להיות מקובצים יחד, אבל הצפרדעים אין עניניהם כך. לכך סבר רבי עקיבא שנקראו בלשון יחיד על שם הכח המוליד אותם ומשריץ הצפרדעים, זה הכח נאמר עליו "ותעל הצפרדע". אבל רבי אליעזר סובר, שהכח המאסף אותם נקרא "צפרדע" בלשון יחיד. ולדעת רבי עקיבא, מה שנאמר (שמות ז, כח) "ושרץ היאור צפרדעים", דמשמע היאור השריץ הצפרדעים. היינו כי היאור הוא משריץ גם כן, שאם לא היה היאור, לא היה הכח הזה פועל, והיאור אל הצפרדעים כמו האדמה לזרע שמוציאה הפרי, שאם אין האדמה נותן יבולה, אין הזרע גדל. אף כאן היאור משריץ הצפרדעים, מכל מקום דבר זה על ידי כח אחד*, ועליו נאמר "ותעל הצפרדע". אבל לדעת רבי אליעזר נאמר "ותעל הצפרדע" על כח המחבר והמקבץ לעלות על הארץ.

ועוד יש לך לדעת כי המציאות הוא שלשה חלקים; עליונים, ותחתונים, ואמצעים. לכך היו המכות נחלקים לאלו שלשה חלקים, בתחתונים היה על ידי אהרן, ובעליונים על ידי משה, ובאמצע על ידי השם יתברך, כמו שאמרנו למעלה. ואותם שהם באמצע הם בעלי חיים שאין להם חבור לתחתונים, כי הצמחים והעשבים והאילנות מחוברים אל הארץ, אבל בעל חי אין לו חבור לארץ באין ספק. ואל תשים לבך אל האומרים כי השמים חיים משכילים, כי אין דעת התורה השלימה כך כלל. והיתה מכת דם צפרדע כנים באה על ידי אהרן, לפעול בתחתונים בבלתי בעלי חיים. ואף על גב שהצפרדעים בעלי חיים, לא היה הפעל רק במים, שישרוץ היאור צפרדעים (שמות ז, כח), ועיקר המכה היה במים. וכן העפר להוציא הכנים, והיה הפעל בדבר שאינם בעלי חיים. וכן מכת ברד, ארבה, חשך, בבלתי בעלי חיים, כי הארבה אין זה פעל בבעלי חיים, רק שהיה פועל באויר השמים, כדכתיב (שמות ז, יב-יג) "נטה ידך וגו'", והרוח הביאו לארבה.