וַיּ֨וֹשַׁע יְהוָ֜ה בַּיּ֥וֹם הַה֛וּא אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֣ד מִצְרָ֑יִם וַיַּ֤רְא יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־מִצְרַ֔יִם מֵ֖ת עַל־שְׂפַ֥ת הַיָּֽם׃
יסוד מורא וסוד תורה
המצות שהם עקרים שאינם תלויות במקום או בזמן או בדבר אחר הם הנטועות בלב הם הפקודים כמו פקדון שהוא נתון ביד אשר הפקד אתו על כן אמר המלך דוד (תהילים י״ט:ט׳) פקודי ה' ישרים משמחי לב. ואלה היו ידועות בשקול הדעת לפני תת התורה ביד משה והם רבות כעשרת הדברות חוץ מהשבת והם נשנו על יד משה ועל כאלה אמר (בראשית כ׳:י״ב׳:י״ב״ו:ה׳) וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי כי אלו היה יודע איסור כל העריות לא היה לוקח יעקב אבינו שתי אחיות יחד על כן נפרש (ויקרא י״ח:כ״ז) כי את כל התועבות האל על רובם כמשכב זכור שהוא הפך חפץ השם ונתעב בתולדה וככה מין אחר ואשה נרבעת. והעריות הקרובות מאד. על כן נכון הוא להיות פירוש (ויקרא כא:כ) הקרובה אליו דבק עם אחותו שהיא בת אביו ואמו בדרך (שמות י״ד:ל׳) וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים. על כן אמר אברהם (בראשית כ) וגם אמנה אחותי בת אבי היא. והעד שאין עונש בית דין. ואם טען טוען למה האחות ולא האח אולי יאמר לנו למה הבתולה ולא הבעולה ואין זה המשפט לאח:
נצח ישראל
"גילי מאוד בת ציון הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע" (ר' זכריה ט, ט). הכתוב הזה נאמר על הגאולה העתידה, כמו שפרשו זכרונם לברכה. ובמדרש, "צדיק ונושע", שלך ושלי היא הגאולה, דכתיב (ר' תהלים פ, ג) "לפני אפרים ומנשה עוררה גבורתיך ולכה לישועתך לנו", אמר רבי מאיר, "ויושע ה' ביום ההוא" כתיב (שמות יד, ל), כביכול כשישראל בצרה, אף הוא עמהם בצרה, שנאמר (ישעיה סג, ט) "בכל צרתם לו צר". וכתיב (תהלים צא, טו) "יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה". וכתיב (תהלים נ, כג) "ושם דרך אראנו בישע אלקים", 'בישע ישראל' אינו אומר, אלא "בישע אלקים". אמר רבי ברכיה הכהן, ראה מה שכתוב "גילי מאוד בת ציון הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע", 'צדיק ומושיע' אין כתיב כאן, אלא "ונושע". וכן הוא אומר (ישעיה סב, יא) "אמרו לבת ציון הנה ישעך בא", 'הנה מושיעך' לא נאמר, אלא "ישעך". אמר רבי אבהו, משה מקלס לישראל "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה'" (דברים לג, כט), 'לה'' אין כתיב, אלא "בה'". משל לאדם שיש לו סאה של מעשר שני, מה הוא עושה, נותן מעות ופודה אותה. כך ישראל, במה נפדים, בהקב"ה, "עם נושע בה'". אמר הקב"ה, בעולם הזה על ידי שהיתם נושעים על ידי בני אדם; על ידי משה ואהרן, בימי סיסרא על ידי דבורה וברק, ועל ידי שהיו בשר ודם, הייתם חוזרים ומשתעבדים. אבל לעתיד, אני בעצמי גואל אתכם, ועוד יותר אין אתם משתעבדים, שנאמר (ישעיה מה, יז) "ישראל נושע בה' תשועת עולמים" עד כאן.