שמות יז:ה מחשבת ישראל: מורה נבוכים

׳עבור׳. ענינו הראשון הוא בענין העתק גוף במקום, ועקר הנחתו הראשונה – לתנועת בעל החיים על רוחק אחד ישר: ״והוא עבר לפניהם״, ״עבור לפני העם״ – וזה הרבה. ואחר כן הושאל להמשך הקולות באויר: ״ויעבירו קול במחנה״, ״אשר אנוכי שומע מעבירים עם יי״.

ולא תרחיק היות זה הענין העמוק הרחוק להשיגו סובל פרושים רבים, כי זה לא יזיק במה שאנחנו בו. ועליך לבחור אי זו מן ההאמנות שתרצה, אם שיהיה המעמד הגדול ההוא כולו ׳מראה נבואה׳ בלא ספק, וההשתדלות כולו – השגות שכליות אשר ביקש ואשר נמנע ממנו, ואשר השיג – הכל שכלי, אין חוש בו, כמו שבארנו תחלה; או היה שם עם זה השגת חוש ראות, אבל לדבר נברא בראיתו יגיע שלמות ההשגה השכלית, כמו שפרש אונקלוס זה – (אם לא היתה ההשגה המראית ההיא גם כן ב׳מראה הנבואה׳ כמו שבא באברהם ״והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר״); או שהיה עם זה השגת חוש אוזן גם כן ויהיה ה׳קול׳ הוא אשר ׳עבר על פניו׳ אשר הוא נברא גם כן בלא ספק. בחר אי זו מן הדעות שתרצה כי הכונה כולה – שלא תאמין אמרו הנה ׳ויעבור׳ – כמו ״עבור לפני העם״ כי האלוה ית׳ אינו גוף, ולא תכשר עליו התנועה, ואי אפשר שיאמר שהוא ׳עבר׳ לפי ההנחה הראשונה בלשון.