וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵי אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהוָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כָּל־הָהָ֖ר מְאֹֽד׃
עקידת יצחק
אמר ר' שמעון בר נחמן (תנחומא פ' נשא) בשעה שברא הקב"ה את העולם נתאוה שיהא לו דירה בתחתונים כשם שיש לו בעליונים. ברא את האדם וצוהו (בראשית ב') מכל עץ הגן וכו' ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו וכו' ועבר על צוויו (א"ל) כך הייתי מתאוה שיהא לי דירה בתחתונים ודבר אחד צויתי אותך ולא שמרתו. סלק הקב"ה שכינתו לרקיע הראשון. עמד קין והרג להבל סלק שכינתו לרקיע השני. עמד דורו של אנוש והיו עובדי ע"א שנאמר (שם ד') אז הוחל לקרוא בשם ה' וסלק שכינתו לרקיע השלישי. עמד דור המבול שאמר בהם (איוב כ״א:י״ד) ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו סלק שכינתו לרביעי. עמד דור הפלגה ואמרו (בראשית י״א:ד׳) הבה נבנה לנו עיר וכו' מה עשה הפיצן וסלק שכינתו לחמישי. עמדו הסדומיים שנאמר בהם (שם י"ג) ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד וסלק שכינתו לששי. עמד אמרפל וחבירו והכעסוהו סלק שכינתו לרקיע השביעי. ואמר (תהלים צ"ד) מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פועלי און. מה עשה הקב"ה קפל את כל הדורות הראשונים והעמיד את אברהם וסגל מעשיו ירד משביעי לששי. עמד יצחק ופשט את צוארו על המזבח ירד מששי לחמישי. עמד יעקב וירד מחמישי לרביעי. עמד שבט לוי וירד מרביעי לשלישי. עמד קהת וירד משלישי לשני עמד עמרם וירד משני לראשון. עמד משה והורידו לארץ שנאמר (שמות י"ט) וירד ה' על הר סיני הה"ד (שיר ה') באתי לגני אחותי כלה:
דרוש
ובמדרש (במדב"ר א, ז), "באו מדבר סיני" (שמות יט, א), בג' דברים נתנה תורה; במדבר, באש, ובמים. במדבר, דכתיב "באו מדבר סיני". באש, דכתיב (שמות יט, יח) "והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש". במים, דכתיב (שופטים ה, ד) "גם עבים נטפו מים". מה אלו חנם לעולם, אף דברי תורה חנם לעולם, עד כאן. הנה יש להקשות, אם טעם נתינתה בג' דברים אלו להורות על שהיא הפקר, וכל הבא לזכות בא יבא ויזכה, יספיק אם כן שתנתן באחד מהם, ואין צורך בשלשתן. ועוד קשה, מה צריך הוראה על הפקירה כלל, וכי ממי יש לקנותה עד שהיה עולה על הדעת שיקננה בממון.
דרשות אל עמי
כב. אלקי הרוחות ונביאי האמת
"והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ד' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן, ויחרד כל ההר מאד. ויהי קול השופר הולך וחזק מאד, משה ידבר והאלקים יעננו בקול"... וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן, וירא העם וינעו ויעמדו מרחק... ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים" (שמות יט, יח-יט; כ, טו-יח).
"והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ד' באש ויעל עשנו כעשן הכבשן, ויחרד כל ההר מאד. ויהי קול השופר הולך וחזק מאד, משה ידבר והאלקים יעננו בקול"... וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן, וירא העם וינעו ויעמדו מרחק... ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלקים" (שמות יט, יח-יט; כ, טו-יח).