שמות י:יט מחשבת ישראל: מורה נבוכים

וכבר בא זכרם כפי הנחתם הטבעית, הארץ, ועליה – המים, והאויר דבק במים, והאש – למעלה מן האויר. כי ביחדו האויר ׳על פני המים׳ יהיה ה׳חושך׳ אשר ׳על פני תהום׳ למעלה מן ה׳רוח׳ בלא ספק. – ואשר חיב שיאמר: ׳רוח אלהים׳ – בעבור ששמה מתנועעת – רצוני לומר: ׳מרחפת׳ – ותנועת הרוח לעולם מיוחסת לאלוה ״ורוח נסע מאת יי״, ״נשפת ברוחך״, ״ויהפוך יי רוח ים״ – וזה הרבה. וכאשר היה ה׳חושך׳ הנאמר תחילה אשר הוא שם היסוד – בלתי ה׳חושך׳ הנאמר באחרונה אשר הוא – החושך, התחיל לבאר ולהבדיל ואמר ולחושך קרא לילה״ – כפי מה שבארנו. הנה כבר התבאר זה.

והוא גם כן שם הרוח המנשבת: ״ורוח הקדים נשא את הארבה״, ״רוח ים״ – וזה הרבה.