שמות כב:כג מחשבת ישראל: באר הגולה ומורה נבוכים

וְחָרָ֣ה אַפִּ֔י וְהָרַגְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם בֶּחָ֑רֶב וְהָי֤וּ נְשֵׁיכֶם֙ אַלְמָנ֔וֹת וּבְנֵיכֶ֖ם יְתֹמִֽים׃ (פ)

באר הגולה

בפרק קמא דע"ז (ד:), אימת רתח, תנא משמיה דרבי מאיר, בשעה שהחמה זורחת, וכל מלכי מזרח ומערב מניחין עטרותיהן בראשיהן, ומשתחוים לחמה, מיד כועס הקב"ה. דע, כאשר תמצא בתורה בכל מקום לשון "חרון אף", תמצא זה בענין חטא עבודה זרה. דכתיב (דברים יא, יז) "וחרה אף ה' בכם וגו'". וכן (דברים כט, כג) "מה חרי האף הגדול הזה", (שמות לב, יא) "למה יחרה אפך", וכן הרבה מאוד. ומזה יצא אל הרמב"ם ז"ל בספרו (מורה נבוכים א, לו) שלא נמצא "חרון אף ה'" רק בעניין עבודה זרה. אמנם הקשו עליו (שמות ד, יד) "ויחר אף ה' במשה", (במדבר יב, ט) "ויחר אף ה' בם וילך", (שמות כב, כג) "וחרה אפי והרגתי אתכם וגו'". ואני אומר, שאין דעת הרב שלא ימצא לשון זה כלל על שום חטא בעולם מזולת עבודה זרה, רק שבעבודה זרה וכיוצא בו נמצא לשון "חרון אף". וזה כי הוא חֵטְא שהוא מתנגד אל כבודו יתברך לעשות אלהים זולתו, והמסכה צרה אליו. וזהו התנגדות אל ה', כי כל שניות הוא התנגדות, וזה מביא חרון אף, ולפיכך בעבודה זרה יש חרון אף. וכן כל כיוצא בזה. שכאשר בקש הקב"ה שילך משה בשליחות, והיה משה מתנגד לדבריו, שלא רצה ללכת (שמות ד, יג), דבר זה הוא התנגדות אליו, ומביא חרון אף ה'. וכן "ויחר אף ה'* בם וילך" (במדבר יב, ט), כי דבר זה היה התנגדות אל השם יתברך שדברו במשה. ופירש רש"י ז"ל (שם פסוק ח) כיון שהוא עבדי, אף שאינו במשה, ומכל שכן שהוא עבדי והוא משה. וכן "וחרה אפי והרגתי אתכם*", שמי שהוא מענה יתום ואלמנה, ואין מענה את אדם גדול, וזה בודאי מפני שהוא ירא מזרוע בשר ודם, ובשביל שיתום ואלמנה אין להם עוזר, והם תשושי כח, מענה אותם, ולא ירא מן השם יתברך, אשר הוא יתברך אבי יתומים ודיין אלמנות (תהלים סח, ו), וזה התנגדות אל ה', ובדבר זה יאמר "וחרה אפי והרגתי אתכם". מכל מקום לשון "חרון אף" נאמר כפי התנגדות שיש אל השם יתברך. כי כאשר יעבור מצותיו, אף אם הוא מצות שבת, לא יתנגד רק אל המצוה, אלא אם הוא כופר שציוה במצוה, שזהו בכלל כופר בו יתברך. ומכל מקום עיקר "חרון אף" נאמר על דבר שהוא מתנגד לו.
שאל רבBookmarkShareCopy

מורה נבוכים

והבן מה שאמרנוהו באמונות – כי פעמים שתתן ה׳מצוה׳ אמונה אמיתית היא המכוונת לא זולת זה, כאמונת היחוד, וקדמות האלוה ושאינו גוף; ופעמים תהיה האמונה ההיא הכרחית להסיר העול או לקנות מדות טובות – כאמונה שהוא ית׳ יחר אפו על מי שיעשוק – כמו שאמר ״וחרה אפי והרגתי וגו׳״; וכאמונה שהוא ית׳ ישמע צעקת העשוק או המאונה מיד ״והיה כי יצעק אלי ושמעתיו כי חנון אני״.
שאל רבBookmarkShareCopy

מורה נבוכים

וכל מלת ׳שמיעה׳ שבאה בחק האלוה – אם יראה מפשוטו של כתוב שהוא מהענין הראשון הוא ספור על ההשגה והוא מהענין השלישי ״וישמע יי״, ״בשמעו את תלונותיכם״ – כל זה השגת מדע; ואם נראה מפשוטו של כתוב שהוא מן הענין השני הוא ספור על ענותו ית׳ לצעקת הצועק למלא שאלתו או לא יענה לצעקתו ולא ימלא שאלתו ״שמוע אשמע צעקתו״, ״ושמעתי כי חנון אני״, ״הטה יי אזנך ושמע״, ״ולא שמע יי בקולכם ולא האזין אליכם״, ״גם כי תרבו תפלה אינני שומע״, ״כי אינני שומע אותך״ – וזה הרבה.
שאל רבBookmarkShareCopy