וּרְאֵ֖ה וַעֲשֵׂ֑ה בְּתַ֨בְנִיתָ֔ם אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה מָרְאֶ֖ה בָּהָֽר׃ (ס)
תורת העולה
לכן אי אפשר רק שהדברים של מטה הם דוגמא ומכוונים לדברים של מעלה, כמו שאמר דוד ע"ה (דברי הימים א כ״ח:י״ט) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל כל מלאכת התבנית. ונאמר בבנין המקדש (שמות כ״ה:מ׳) כתבנית אשר אתה מראה בהר. מלמד שהדברים מכוונים למעלה ולמטה. ולזה אני אומר כי העולם בכללו נקרא מקדש של מעלה, להיותו פעולת השי"ת. וכן נקרא העולם בכללו "בית אל", כמו שפירש הרב שם טוב (פרק נד, חלק א) מספר המורה. ולזה נאמר (הושע, ב) בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו. כי על ידי פעולת השי"ת אשר הם נגלות לנו, אנו משיגים השם יתברך. לזה אמר "שם ימצאנו".
מורה נבוכים
יחשב שענין ׳תמונה׳ ותבנית׳ בלשון העברי – אחד ואינו כן. וזה כי ׳תבנית׳ – שם נגזר מן ׳בנה׳ וענינו – בנין הדבר ותכונתו – רצוני לומר: תארו כריבוע והעיגול והשלוש וזולתם מן התארים. אמר ״את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו״ ואמר בתבניתם אשר אתה מראה בהר״, ״תבנית כל צפור״, ״תבנית יד״, ״תבנית האולם״ – כל זה תואר. ולזה לא הפיל לשון העברים אלו המילות בתארים נתלים באלוה בשום פנים.