שמות כו:ה מחשבת ישראל: דרוש חדושי הלבנה

חֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֮ בַּיְרִיעָ֣ה הָאֶחָת֒ וַחֲמִשִּׁ֣ים לֻֽלָאֹ֗ת תַּעֲשֶׂה֙ בִּקְצֵ֣ה הַיְרִיעָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בַּמַּחְבֶּ֣רֶת הַשֵּׁנִ֑ית מַקְבִּילֹת֙ הַלֻּ֣לָאֹ֔ת אִשָּׁ֖ה אֶל־אֲחֹתָֽהּ׃

דרוש חדושי הלבנה

וְאַל תִּתְמַהּ עַל הַחֵפֶץ שֶׁחָפַצְתִּי גכלומר הרצון שרציתי לומר, דהיינו הפירוש המחודש שמפרש רבינו שמיעוט זה הוא מפני שהלבנה התנשאה ליכנס בתחום השמש. לוֹמַר שֶׁלְּכָךְ קְרָאָהּ "קָטָן", עַל שֶׁאָחֲזָה מִדַּת הַקְּטַנִּים הַקּוֹפְצִים בְּרֹאשׁ כֹּל. כִּי הֲלֹא כֹּה דִּבֶּר הָרַב אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא בְּפֵרוּשׁ הָאַגָּדָה דְּפֶרֶק אֵלּוּ טְרֵפוֹת דשהרי האבן עזרא מפרש גם מאמר ר"ש בן פזי במס' חולין שהקיטרוג והמיעוט אינם כפשוטו. (רק שרבינו לא ס"ל כפירוש זה שם בגמ', ורק במאמר המדרש שלפנינו מפרש כן.) הָאֲמוּרָה לְמַעְלָה, הֱבִיאוֹ בַּעַל הָעֲקֵדָה בְּשַׁעַר ל״ז, שֶׁכָּתַב שֶׁהַקִּטְרוּג הַהוּא נֶאֱמַר עַל שְׁעַת הַהַקְבָּלָה הבשעה שחמה ולבנה הן זו כנגד זו (כמו "מקבילֹת הלֻלאֹת". (שמות כו ה)), שֶׁהַמְּאוֹרוֹת כְּאִלּוּ הֵם עוֹרְכִים קְטָטָה זֶה לְעֻמַּת זֶה בְּרֹחַק חֲצִי גַלְגַּל בֵּינֵיהֶם ובתחילת כל חודש אין הלבנה נראית ברקיע, ובמהלך חצי החודש הראשון היא נגלית יותר ויותר עד שבאמצע החודש היא נגלית לגמרי בשלימותה. כמו כן משך סיבובה ברקיע גדול יותר באמצע החודש מבתחילתה. דהיינו שמתחילת החודש עד אמצע החודש גם גודל גופה נגלית וגם אורך מהלך הלבנה בגלגל הרקיע מתארך עד שבאמצע החודש ישנו מצב שנראית הלבנה נגד כדור השמש ברקיע זו נגד זו כעורכים מלחמה (שעה זו נקראת "שעת הניגוד"). מיד אחרי מצב זה הלבנה מתחילה להתכסות מיום ליום עד סוף החדש שמתכסית לגמרי וכן מתקצר משך סיבובה עד שנעלמת לגמרי (שאז מתחיל "המולד" החדש)., וְאָז שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים אוֹרָה וְזִיו כְּאִלּוּ אָז הַיָּרֵחַ מִתְנַשֵּׂא לֵאמֹר אֲנִי אֶמְלוֹךְ זעל פי מלכים א א, ה., וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה, מִיָּד בִּנְטוֹתָהּ מֵהַנּוֹכְחִיּוּת הַהִיא, הִתְחִיל לְחַסֵּר אוֹרָהּ, וַהֲרֵי הוּא הַקְטָנָתָהּ חומפרש האבן עזרא שכוונת הגמ' שבזה שהלבנה עומדת נגד השמש כנ"ל כאילו בהתרסה זה עצמו פירוש הקטרוג הנזכר, ועל כן מיד אחריה היא מתחילה להתמעט כעונש על זה (ולקמן (שער ה פ"ג) יפרש רבינו סוגיית הגמ' במס' חולין ושם יביא מה שהקשו כמה מפרשים על פירוש ראב"ע)., וְצִוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ שֶׁיָּבִיאוּ קָרְבָּן בְּיוֹם חֶסְרוֹן כָּל אוֹרָהּ. וְרָמְזוּ טַעַם "לְחַטָּאת לַה׳", בַּעֲבוּר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ הוּא הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה לְהַמְעִיט אוֹרָהּ, כִּי בְרָאָהּ מְקַבֶּלֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְאֵין לָהּ אוֹר מֵעַצְמָהּ. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy