וְעַתָּ֡ה אִם־נָא֩ מָצָ֨אתִי חֵ֜ן בְּעֵינֶ֗יךָ הוֹדִעֵ֤נִי נָא֙ אֶת־דְּרָכֶ֔ךָ וְאֵדָ֣עֲךָ֔ לְמַ֥עַן אֶמְצָא־חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וּרְאֵ֕ה כִּ֥י עַמְּךָ֖ הַגּ֥וֹי הַזֶּֽה׃
יסוד מורא וסוד תורה
ועוד כי יש מצות שאינם חיוב לכל רק אחד לבדו יכול להוציא את הרבים כמעביר שופר ביום הכפורים ויום הזכרון ועולת התמיד ומוספים ופרשת הקהל וככה שופט אחד יספיק לישר כל מעוות במקום רבים והאדם חייב לתקן עצמו ולהכיר מצות השם שבראוהו ולהבין מעשיו אז ידע בוראו. וככה אמר משה (שמות לב) הודיעני נא את דרכיך אדעך. והנביא אמר (ירמיהו ט׳:כ״ב) אל יתהלל חכם בחכמתו איזו חכמה שתהיה כי אם בזאת לבדה ומה היא השכל וידוע אותי וכתיב בתורה (דברים י״א:ב׳) וידעת היום והשבות אל לבבך. ואמר דוד (דברי הימים א כ״ח:ט׳) דע את א-להי אביך ועבדהו אחר כך כי בעבור זה נברא האדם. ואחר שתקן עצמו יתקן אחרים אם יוכל והנה קדמונינו ז"ל היו יודעים סוד המרכבה ושעור קומה וחלילה חלילה שדמות יערכו לו רק דבריהם צריכים פירוש כדברי התורה (בראשית א׳:כ״ו) נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. ובנבואת יחזקאל (יחזקאל א׳:כ״ו) כמראה אדם עליו מלמעלה ואמר ממראה מתניו ולמטה ובסוף זה הספר ארמוז לך זה הסוד
גן נעול
(משלי ג, ד) "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם". פירוש, אם תעשה כן ותהיה החכמה כתובה על לוח לבך הנה יִלָוֶה אליך העזר האלוהי, ותנחל עוז ממרומים, גם תנחל אומץ כח. וכמבואר למעלה (חדר ד' חלון ו'). ותמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. וכבר בארנו למעלה (חדר ט' חלון י"ז) פירוש פסוק (משלי לא, ל) "שקר החן והבל היופי, אשה יראת יי' היא תתהלל". ואמרנו כי נפשות רבות שלמדו חכמות למודיות וחכמת כל מלאכת מעשה, והן נושאות חן בעיני מלך ושרים. אבל בהיותם נלוזים מן החכמה, הנה שקר החן בעבור שאיננו בדרך אמת. וכן יש נפשות רבות בטבעיהן בעלות השכל והבינה הגדולים, שהן נוי ויופי להן. אבל בעבור שהן נלוזין מן החכמה אין שכלם ובינתם נחשב למאומה. הבל הם כי כל ענינם להבין שירי הכסילים ולהמציא תחבולות בעניני העולם, וכל אשר תחת השמש הבל הוא. ומלבד תתהלל הנפש בחכמה ויראת ה'. ועל זה אמר אם תקשרם על גרגרותיך ותכתבם על לוח לבך ותזכה לעזר האלוהי ממרומים בעבור חכמתך וצדקתך, הנה תמצא חן בחכמתך כאשר תתפלל לאלהיך ותבקש ממנו דבר, תמצא בעיניו חן וימלא כל משאלותיך. כדרך (שמות לג, יג) "ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך" וגו'. וענהו השם ב"ה (לג, יז) "גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני". וכן כאשר תבקש דבר ממלך ושרים או מאחד מבני אדם ישמעו דבריך ויעשה כל אחד מהם כרצונך. וכן כשתדבר דברי פיך בעניני החכמה והדעת, תהיינה דבריך לחן ולחסד בעיני כל שומעיהם. כדרך (קהלת י, יב) "דברי פי חכם חן" ובארנוהו למעלה (חדר ג' חלון ג'). וכן (משלי טז, יד) "ואיש חכם יכפרנה". ובארנוהו ג"כ (חדר ג' חלון ה'). וכן תמצא שכל טוב כאשר תשכיל בשכלך ותרכיב הרכבות ותמציא המצאות. הנה בעבור שהן נוסדים על מוסדות החכמה, ייטיבו בעיני האלהים ותקבל שכר עליהן. כדרך (דניאל ט, יג) "ולהשכיל באמתך". (דהי"ב ל, כב) "וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים המשכילים שכל טוב ליי'". ורמזנו על זה בפתיחתנו לבית הראשון, ויתבאר עוד בספר "מעין גנים" בעז"ה. וכן תמצא שכל טוב בעיני בני אדם. כי יפלאו דברים והמצאותיך בעיניהם, וידעו כולם כי איש שכל אתה. ונגד כל זה אמר "בעיני אלהים ואדם". להבדיל בין הנפש היקרה מחכמה ומכבוד, ובין הנפש הנלוזה מחכמה ויודעת החכמות הלמודיות ומלאכת מעשה. או שהיא בעלת השכל והבינה הגדולים, שאעפ"י שהם מוצאים חן, אין זה אלא בעיני מקצת בני אדם הנהנין מהן, אבל אינן מוצאין חן בעיני האלהים בעבור שהן בוזי חכמה ומוסר. וכן נראין יפין בעיני אדם בעבור מהירות וחַדוּת שכלם, אבל אינן יפין בעיני האלהים, ולא טובים עד שלא יתוארו המצאותיהם ותחבולותיהם בתארי השכל והבינה. וכמו שבארנו פעמים רבות, גם יתבאר בחלון הסמוך. והנפש הַחֲכָמָה תמצא חן בעיני אלהים ואדם. וכן שִׂכְלָה תקרא "שכל טוב בעיני אלהים ואדם".
גן נעול
[קהלת ו, ז] "כי העֹשק יהולל חָכָם ויאבד את לב מתנה". פירוש "חכם" שאסף חֻקֵי החכמה ונוהג בחכמה, וכדברי הכלל הי"ב. ושמע דברי ודע כי קהלת בספרו דבר ענינים כוללים ומאמרים שלמים, והעריך טענות הכסילים והאוילים הבוזים חכמה ומוסר בטענותיהם, והשיב קהלת על דבריהם כדרכי חכמתו הגדולה האסופה בנפשו. והפסוק הזה שאנו מפרשים עתה, גם הוא מטענות הכסילים נגד החכמה. ודע כי בלשון הקדש תמצא לשון "גניבה", לשון "גזל", ולשון "עושק". ועל דרך כלל תדע כי לשון "גניבה" על דבר הנגנב בסתר אין רואה, ולשון "גזל" על החוטף בחזקה בפרהסיא, כמו (שמואל ב כג, כא) "ויגזול את החנית מיד המצרי". וכן אמרו קדמונינו ז"ל (בבא קמא עט, ב). ומלת "עושק" על הכובש תחתיו ממון או כלים או קרקעות וכל דבר שהוא חייב לתת לחבירו, כמו כובש שכר שכיר, שאיננו גונב ולא גוזל, אבל עושק לפי שאינו משלם שכר פעולת השכיר. ועל זה כתוב (ויקרא יט, יג) "לא תעשוק את רעך", ואמרו קדמונינו ז"ל (תורת כהנים, ויקרא יט, יג) זה הכובש שכר שכיר. ובמשנה תורה נאמר בפירוש (דברים כד, יד) "לא תעשק שכיר עני ואביון", וכן כל כיוצא בזה. וכדמות הענין הזה יקרה תלונה לבני אדם, בראותם תחת השמש צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. ויקשה דבר זה בעיניהם מאד. כי השם ב"ה הבטיח פעמים רבות שהוא מטיב עם הטובים, ונפרע מן הרשעים. וכשיראו צדיקים עושי הטוב נגועים ומוכים, וטובה לא ראו, ידמה חלילה כעושק, כאילו השם ברוך הוא כובש שכרם, ואינו נותן להם שכר פעולתם. על זה באה המליצה בדברי המשורר, שהזכיר דברי הרשעים המצליחים, ולעיניהם צדיקים ילכו אחור (תהלים עג, ח) "ימיקו וידברו ברע, עושק ממרום ידברו". כלומר הם אומרים יש עושק במרומים, ושעל כן טוב לעשות מה שהלב חפץ, ויתר דברים נשחתים הנזכרים שם שאומרים פועלי און. ובאמת הענין הזה יבהיל גם לב החכמים והנבונים, וכמו שבארנו בבית הראשון (חדר ד' חלון ו') שאדוננו משה ע"ה בקש על זה ואמר (שמות לג, יג) "הודיעני נא את דרכיך". ואמרו קדמונינו ז"ל (ברכות ז, א) בקש לדעת מפני מה יש צדיק ורע לו רשע וטוב לו. והנביא ירמיה ע"ה אמר (ירמיה י, א) "צדיק אתה יי' כי אריב אליך, אך משפטים אדבר אותך. מדוע דרך רשעים צלחה?" וגו'. וכן חבקוק אמר (חבקוק א, יג) "תחריש בבלע רשע צדיק ממנו". ואיוב שהיה (א, א) "תם וישר ירא אלהים וסר מרע" כשבאו עליו מכאובות תמה והתבהל ואמר בתחנוניו אל השם ב"ה (איוב י, ג) "הטוב לך כי תעשוק?" כלומר הועיל ואני צדיק וראוי לך לתת לי שכר טוב, ואתה מונע ממני שכרי, הרי זה כדמות כובש שכר שכיר כביכול. אהה ה', הטוב בעיניך לעשוק? וזה כדוגמת מליצת הפסוק שאנו עוסקים בבאורו.