שמות לג:כא מחשבת ישראל: נפש החיים ומורה נבוכים

כי ענין מה שהוא יתב' נקרא מקום. פירשוהו ז"ל בב"ר פס"ח ע"פ ויפגע במקום. ר"ה בשם ר"א אמר מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו מקום שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו ובשמות רבה ס"פ מ"ה ובתנחומא פ' תשא ויאמר ה' הנה מקום אתי אריב"ח וכו' אתרי טפלה לי ואין אני טפל לאתרי. וכ"כ בשו"ט תהלים מזמור צ'.

והמשל עליו – מה שבארנוהו הנה מענין ׳מקום׳ באמרו: ׳ברוך כבוד יי ממקומו׳ – שאתה תדע כי זה הענין בעצמו הוא ענין ׳מקום׳ באמרו: ״הנה מקום אתי״ – מדרגת עיון והשקפת שכל לא השקפת עין – (מצורף אל המקום הרמוז אליו מן ההר אשר בו היה ההתבודדות והשגת השלמות).

ואשוב אל עניננו כי ׳נצב עליו׳ – מתמיד קיים נשאר – לא שהוא התיצבות גשם. ומזה הענין ״ונצבת על הצור״. כבר התבאר לך כי ׳נצב׳ ו׳עמד׳ ענינם אחד בזה הענין. וכבר אמר: ״הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב״.