שמות לה:י מחשבת ישראל: גן נעול ומורה נבוכים

בחדר השני מבית זה (חלון י"ב) הבאנו כל הכתובים שנזכר בהם תאר "חכם" או "חכמים" הכתובים אצל מלאכת המשכן. ואמרנו שם שהיו בצלאל ואהליאב וחביריהן, השרים הנכבדים, שָׂרֵי אלהים צדיקים וישרי לב, נוהגים בכל מנהגיהם בצדק משפט ומישרים. ולכן כל התוארים הנזכרים בעניניהן כוללים ג"כ חכמתם בהנהגה. אלא שעיקר הזכרתם בעבור חכמתם בכל המלאכות היקרות. ולכן נזכירם פעם שני בחדר זה שבו אנו כוללים כל המקומות שנזכרו תארי החכמה על הענינים הלמודיים וכל מלאכת מעשה. ואלו הן (שמות כח, ג) "ואתה תדבר אל כל חכמי לב". (שם לא, ו) "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה". (שם לה, י) "וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו" (שם לו, א) "וכל איש חכם לב אשר נתן יי' חכמה ותבונה בָּהֵמָה". (שם לו, ב') "ואל כל איש חכם לב אשר נתן יי' חכמה בלבו". (שם לו, ח) "ויעשו כל חכם לב". (שם לה, כה) "וכל אשה חכמת לב". (שם לו, ד) "ויבאו כל החכמים העושים את כל מלאכת הקדש". וכן (קהלת ט, יא) "וגם לא לחכמים לחם". דומה בענינו לענין המקראות שהזכרנו שכולל חכמים במנהגים ישרים, ויודעים ג"כ החכמות הלמודיות וכל מלאכת מעשה. וכמו שבארנו במקומו (חדר ג' חלון ה') ואין צורך להאריך יותר בזה:

[שמות כח, ג] "ואתה תדבר אל כל חַכְמֵי לב אשר מלאתיו רוח חכמה", (שם לא, ו) "ובלב כל חֲכַם לב נתתי חכמה". (שם לה, י) "וכל חֲכַם לב בכם יבואו ויעשו". (שם לו, א) "וכל איש חֲכַם לב אשר נתן יי' חכמה ותבונה בהמה". (לו, ב) "ואל כל איש חֲכַם לב אשר נתן יי' חכמה בלבו". (לו, ה) "ויעשו כל חֲכַם לב". (לה, כה) "וכל אשה חַכְמַת לב", (לו, ד) "ויבואו כל הַחֲכָמִים העושים את כל מלאכת הקדש". כל אלו נכתבו אצל מלאכת המשכן על בצלאל ואהליאב וחבריהן השָׂרים הנכבדים, והיו כולם שָרֵי אלהים צדיקים וישרי לב, בעלי החכמה ונוהגים כפי החכמה בכל מנהגיהם צדק משפט ומישרים. ובעבור חכמתם וצדקתם זכו לרוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת כמו שהזכיר הכתוב אצל בצלאל (שמות לא, ג) "ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת". לכן מתוארים תמיד בתאר "חכמי לב", להורות כי נהיתה בם החכמה לטבע שני, וציוריה מושלים בלבם בכל עת, עד שזכו לרוח אלהים בהפלגה גדולה, גם בכל מלאכת מעשה ובחכמות למודיות שהצטיירו בלבם תבנית כל דבר ותכונת כל דבר, וע"י כן עשו את המשכן וכל כליו כמצות השם ב"ה. וכענין שפרשנו בחלון ז' בפסוק (מל"א ג, יב) "הנה נתתי לך לב חכם ונבון", האמור אצל שלמה. גם בארנו תאר "חכם לב" בכלל כ"ז. ועיקר הדברים בבית הראשון (חדר ה' חלון ה'), ואין צורך לבאר הענין הזה יותר, כי אין טוב לכפול הענינים ללא יועיל. ובזה התבארו כל הכתובים שבהן זכר תארי החכמה בכתבי הקדש, זולתי הנמצאים בספר קהלת, ובספרי תהלים משלי איוב. גם השמטנו מחדר זה מקצת המקומות שנזכר בהם אחד מן תארי החכמה בשאר ספרי הקדש, אשר דרך אחר להם, ויתבארו בחדר י"א וחדר י"ב מבית הזה. ועתה יתבארו הנמצאים מתאר זה בספר קהלת.

(דהי"א כה, כא) "ועמך בכל מלאכה לכל נדיב בַּחָכְמָה לכל עבודה והשרים וכל העם לכל דבריך". פירוש "בחכמה" חכמת למודיות ומלאכת מעשה. כי נכתב אצל המלאכות ולמד מענינו. ומקומו בחדר הי"ב כי שם יתבארו לשונות של "חכמה" שהן ממין זה. ואולם קבעתיו גם פה לפי שאלה הנדיבים בחכמתם היו ג"כ צדיקים חכמים במנהגים ישרים. כי היו חכמי לב, כמו האנשים הנכבדים שהתנדבו לעשות את כל מלאכת המשכן, כמו שנזכר בתורה (שמות לו, ב) "כל אשר נְשָׂאוֹ לבו לקרבה אל המלאכה לעשות אותה". ובפירוש נאמר בתורה⁴שמות לה, י שהנדיבים הללו היו חכמי לב וזכו לרוח אלהים. ואין ספק כי דומים להם הנדיבים בחכמה בימי דוד ושלמה בנו שהיו ג"כ בעלי הרוח הטובה בעבור צדקתם וחכמתם. והנדיבות עצמה מחֻקֵי חכמת ההנהגה: