תהילים טו:א מחשבת ישראל: חובות הלבבות ונשמת חיים

וּכְבָר קִבֵּץ הַכָּתוּב כָּל מָה שֶׁהִקְדַּמְנוּ זִכְרוֹ מִמּוּסַר הַחוּשִׁים וְאָמַר (ישעיהו ל״ג:י״ד) מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה וְגוֹ׳ הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים וְגוֹ׳ וְאַחַר כָּךְ קִבְּצָם הֶחָכָם וְחִבֵּר אֲלֵיהֶם הַלֵּב בְּאָמְרוֹ (משלי ו) שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה׳ עֵינַיִם רָמוֹת לְשׁוֹן שָׁקֶר וְגוֹ׳ לֵב חוֹרֵשׁ וְגוֹ׳ יָפִיחַ כְּזָבִים וְגוֹ׳ וְכֵן נִמְצָאִים בְּמִזְמוֹר (תהלים ט״ו:א׳) ה׳ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ.

את ה' אלהיך וכבר הוכחנו למעלה שעל ענין התענוג הנפשיי אשר לו זוכי' הצדיקים הכתוב מדבר. אהל ה' והר הקדש דכתיב ה' מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך הולך תמים ופועל צדק וכו' והשאלה היא (תהלים טו א) מי יעלה לנו בתחלה אל הר ה' מי שלנו את מלך ישראל ועלה בית אל בג"ע עליון המכונהאהל ה' והר הקדש ומשיב מי שיש לו המעשים האלו ומונה והולך המדות החשובות והקניינים המעולים הצרכיי' כדת לבא אל החצר בית המלך הפנימית אשר קרא בשם אהל להיות שהשמי' מתוחי' כאהל והר קדשו להיותם בשמי עליה שמים לרום וארץ לעומק. וחתם המזמור באומרו עושה אלה לא ימוט לעולם לרמוז כי אפילו במותו יחיה יען תשכון נפשו בג"ע ותנוח בצרור החיי' נשמתו. וכן במזמור ס"ה אמר אגורה באהלך עולמים. ובמ"ג שלח אורך ואמתך המה ינחוני יביאוני אל הר קדשך וכו'. הר ה' ומקום הקדש דכתיב (שם כד ג) מי יעלה בהר ה' ומי יקו' במקום קדשו נקי כפים ובר לבב וכו' ובודאי שעל הגן עדן ומקום קדשו בישיבה של מעלה הכתוב מדבר כי אליו נושא את נפשו לבד הנקי כפים ובר לבב, גם בפיהו נכונה לקרותו חצרות ה' כמו שתמצא במזמור פ"ד נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' ועוד כי טוב יום בחצריך מאלף ובמזמור ס"ה אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך ואומר בחצרות בית אלהינו יפריחו והכל רמז לעולם הנשמות, וכי תאמר בלבבך איך אמר דוד נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' והיה מבקש המיתה אשיבך אמרים כי הצדיקים יודעים הטוב הצפון להם בעולם הנשמות ומתאוי' להתעדן בו. וכן אמר (שם מב ג) צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים. ובמקום אחר מי לי בשמים וכו'. סוף דבר הכי קרא שמו בית ה' כמו שתמצא במזמור ל"ו מורה מעלת הצדיקים ירויון מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם ואומר עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי והפך ברשעים לא ישב בקרב ביתי עושה רמיה: