בִּנְא֣וֹת דֶּ֭שֶׁא יַרְבִּיצֵ֑נִי עַל־מֵ֖י מְנֻח֣וֹת יְנַהֲלֵֽנִי׃
חובות הלבבות
וְהַשֵּׁנִי כִּי בַּעַל הַכִּימִיָּה צָרִיךְ לְמַעֲשִׂים וְלִמְלָאכוֹת לֹא יִשְׁלַם לוֹ חֶפְצוֹ זוּלָתָם וְאֶפְשָׁר שֶׁיְּמִיתוּהוּ רֵיחָם וַעֲשָׁנָם עִם הַתְמָדַת הָעֲבוֹדָה וְאֹרֶךְ הַיְּגִיעָה בָּהֶם לַיְלָה וְיוֹמָם. וְהַבּוֹטֵחַ בָּאֵל בְּבִטְחָה מֵהַפְּגָעִים וְלִבּוֹ בָּטוּחַ מִמְּצֹא הָרָעוֹת וְכָל אֲשֶׁר יְבֹאֶנּוּ מֵאֵת הָאֱלֹהִים יִהְיֶה לוֹ לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וְטַרְפּוֹ בָּא אֵלָיו בִּמְנוּחָה וְהַשְׁקֵט וְשַׁלְוָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כג ב) בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.
זכרון ליום ראשון
זמניותי איננה דבר שעלי להתגבר עליו, אלא לקבל אותו. בכך שאקבל את הזמניות שלי אתן לה ממשות, אתגבר על הזמניות הרעה הבורחת מעצמה, ואזכה בזמניות הטובה של המנוחה הטובה, "על מי מנוחות ינהלני, נפשי ישובב, ינחני במעגלי צדק למען שמו".20תהלים כג, ב. קבלת הזמניות הינה קבלת מלכות ה'.
חובות הלבבות
וְהַבּוֹטֵחַ בַּיְיָ הוּא תּוֹבֵעַ מִסִּבּוֹת הַטֶּרֶף מָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מְנוּחָה לְגוּפוֹ וְשֵׁם טוֹב לוֹ וּפְנַאי לְלִבּוֹ וּמָה שֶׁהוּא מֵפִיק יוֹתֵר לְחוֹבוֹת תּוֹרָתוֹ עִם יֶתֶר אֱמוּנָתוֹ כִּי הַסִּבָּה לֹא תּוֹסִיף לוֹ בְּחֻקּוֹ וְלֹא תְּחַסְּרֵהוּ מִמֶּנּוּ מְאוּמָה אֶלָּא בִּגְזֵרַת הָאֱלֹהִים יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עה ז-ח) לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים, וְאָמַר (תהלים כג ב) בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.