תהילים כה:ה מחשבת ישראל: חובות הלבבות

הַדְרִ֘יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ ׀ וְֽלַמְּדֵ֗נִי כִּֽי־אַ֭תָּה אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעִ֑י אוֹתְךָ֥ קִ֝וִּ֗יתִי כָּל־הַיּֽוֹם׃

חובות הלבבות

אֲבָל מָה שֶׁרָאוּי לִבְטֹחַ עָלָיו הוּא גְּמַר מַעֲשֵׂה הָעֲבוֹדָה אַחַר בְּחִירָתָהּ בְּלֵב שָׁלֵם וְנֶאֱמָן וְהַסְכָּמָה וְהִשְׁתַּדְּלוּת בְּבַר לֵבָב וְכַוָּנָה לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל וּבָזֶה אֲנַחְנוּ חַיָּבִין לְהִתְחַנֵּן אֵלָיו לַעֲזֹר אוֹתָנוּ בּוֹ וּלְהוֹרוֹת אוֹתָנוּ עָלָיו כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כה ה) הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי, וְאָמַר (תהלים קיט לה) הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְוֹתֶיךָ וְגוֹ׳, וְאָמַר (תהלים קיט ל) דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָּחָרְתִּי וְגוֹ׳, וְאָמַר (תהלים קיט לא) דָּבַקְתִּי בְעֵדְוֹתֶיךָ ה׳ אַל תְּבִישֵׁנִי, וְאָמַר (תהלים קיט מג) וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד וְגוֹ׳.
שאל רבBookmarkShareCopy