תהילים כה:יד מחשבת ישראל: קול התור, מורה נבוכים, חובות הלבבות וצורת בית המקדש

ס֣וֹד יְ֭הוָה לִירֵאָ֑יו וּ֝בְרִית֗וֹ לְהוֹדִיעָֽם׃

קול התור

צח) סוד ה׳ ליראיו (תהלים כה) – כל ענין סוד בא ביעודו של מב״י וכן מרומז בפסוק שים באזני יהושע ״באזני״ בגימט׳ ״סוד״ וכן המילוי של ״סוד״ ס׳מך ו׳ו ד׳לת בחושבנא ״משיח בן יוסף״
שאל רבBookmarkShareCopy

מורה נבוכים

וכבר בארנו בחבורינו התלמודיים כללים מזה הענין והעירונו על ענינים רבים; וזכרנו בהם ש׳מעשה בראשית׳ הוא חכמת הטבע ו׳מעשה מרכבה׳ הוא חכמת האלוהות; ובארנו אמרם ״ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם ומבין מדעתו״ ״מוסרים לו ראשי פרקים״. אם כן לא תבקש ממני הנה זולת ׳ראשי פרקים׳. ואפילו הראשים ההם אינם במאמר הזה מסודרים ולא זה אחר זה אבל מפזרים ומערבים בענינים אחרים ממה שנבקש לבארו. כי כונתי – שיהיו האמתיות משקפות ממנו ואחר יעלמו עד שלא תחלק על הכונה האלוקית – אשר אין ראוי לחלק עליה – אשר שמה האמתיות המיחדות בהשגתו נעלמות מהמון העם – אמר ״סוד יי ליראיו״:
שאל רבBookmarkShareCopy

חובות הלבבות

וְאָמְרוּ רז״ל כָּל מִי שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ רָאוּי לוֹ כְּאִלּוּ לֹא בָּא לָעוֹלָם וְאָמְרוּ בְּהַיְסֻפַּר לוֹ כִּי אֲדַבֵּר אִם אָמַר אִישׁ כִּי יְבֻלָּע (איוב לו) אִם בָּא אָדָם לְסַפֵּר גְּבוּרָתוֹ שֶׁל מָקוֹם מִתְבַּלֵּעַ מִן הָעוֹלָם וְאָמַר הַכָּתוּב (ש״א ו) וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה׳ וְאָמַר (משלי כה) כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר רוֹצֶה לוֹמַר לְהַסְתִּיר סוֹדוֹ מִבְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם חֲכָמִים וְאָמַר (תהלים כה) סוֹד ה׳ לִירֵאָיו:
שאל רבBookmarkShareCopy