עַתָּ֤ה יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י הוֹשִׁ֥יעַ ׀ יְהוָ֗ה מְשִׁ֫יח֥וֹ יַ֭עֲנֵהוּ מִשְּׁמֵ֣י קָדְשׁ֑וֹ בִּ֝גְבֻר֗וֹת יֵ֣שַׁע יְמִינֽוֹ׃
קול התור
כט) הושיע ה׳ משיחו (תהלים כ׳) כל הפרק הזה של יענך ה׳ ביום צרה הוא תפלה לישועת משיח בן יוסף וכדברי רבנו בחבקוק על הפסוק: אנוח ליום צרה, וכן במלים ״עזרך מקדש״ שם מרומז ״משיח בן אפרים״ בחושבנא.
גן נעול
"יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא" (תהלים כ, ה). פירוש. השם ב"ה יתן לך הדברים אשר אתה חפץ בלבבך, ומלת "לב" על החכמה והבינה והדעת כמ"ש למעלה. והנה כל אשר תשאל לבבך חכמה ומדע וחיים וארך ימים וכיוצא, דברים שהן מַתַּת אלהים ליראיו ולחושבי שמו, יתן לך. כמו שכתוב "כי יי' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה" (משלי ב, ו). וכדרך "חיים שאל ממך, נתת לו ארך ימים עולם ועד" (תהלים כא, ה), כי אין לאדם דרך מעשה בכל אלה רק שאלת הלב. ויש דברים אחרים שיעשה האדם אבל הוא נבוך איך יעשה, כי בכל דבר ימצא דרכים רבים. וצריך לעצה והסכמה על דרך להשיג על ידו מבוקשו. ולפעמים יסכים בחכמה החלטית טובה להשגת המבוקש, אבל תופר עצתו בגזרת השם ב"ה, כדרך "עוצו עצה ותופר" (ישעיה ח, י) כמבואר למעלה, ואז לא תבא לידי מעשה, וכדרך עצת אחיתופל המבואר למעלה. והבטיח ברוח הקדש "וכל עצתך ימלא" כל מה שאתה מסכים לעשות ולהשיג מבוקשך כמו במלחמות וכיוצא, ימלא השם ב"ה עצתך, ויתן לך עוז שתוכל לעשות כעצתך. ונזכר "עצתך" סתם כדרך הכלל שבהזכרו סתם עניני עצה טובה להשגת המבוקש והיא תמלא ותשיג מבוקשך. ואמר עוד "ימלא יי' כל משאלותיך", כלומר גם בדברים מעשיים שאין לך עצה ולא דרך להשיג מבוקשך, ימלא השם משאלות נפשך ותשיג דברים לא נועצת עליהן ולא עשית בכחך דבר להשיגו, וזה מצד הנפלאות. ולכן הזכיר אחריו "עתה ידעתי כי הושיע יי' משיחו וגו' בגבורות ישע ימינו. אלה ברכב וגו' ואנחנו בשם יי' אלהינו נזכיר" (תהלים כ, ז-ח). כלומר אעפ"י שבדרך הטבע חסרנו עצה ולא נדע מה נעשה נגד עם רב רכב וסוס, הנה נשאל הישועה מאת ה' ונזכיר שמו והוא יושיענו. וכן אמר "המה כרעו ונפלו" וגו' וחתם "יי' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו", כלומר ביד השם נושע, לא בעצת אדם ובגבורתו.