וְהוֹצִ֣יא כָא֣וֹר צִדְקֶ֑ךָ וּ֝מִשְׁפָּטֶ֗ךָ כַּֽצָּהֳרָֽיִם׃
דברי שלום ואמת
ויורם את הדרך הטובה, ויצו עליהם שיבינו בתי מדרשות ללמד בהם את בניהם קריאת לשון אשכנזי וכתיבתו, ושיחברו ספרי מוסר השכל על פי דרכי התורה ללמד בהם את הנערי' דעת ומנהגי דרך ארץ, ואולם חכמת המספר והמדידה ותכונת השמים וכיוצא, וכן קורות הימים ותכונת הארץ, ילמדון הנערים בספרים המצויים במלכותו שלומדין בהם ילדי עמו, כי אין בחכמות הללו דבר עם האמונה, ודעת כל אדם שוה בהן, וכל זה לחזק את בדק בית ישראל, ולגדור את הפרצות שפרצו בהן המושלים הקדמוני׳ שזכרנו למעלה (פרק ג׳), למען יהיו גם הם לאנשים עושים חיל, לעזור במלכויותיו במעשיהם ובעבודתם ובחכמתם, אשרי המלך שככה לו, כי בו בחר אלהים לעשות צדקה וטוב, כלי חפץ הוא לה׳ לפעול על ידו תשועות בעולמו, עליו יאמר בנים רבים עשו חיל, ואתה עליתָ על כלם, כי זאת היא הגבורה באמת, בהיות האדם מושל על רוחו להעביר מלבו מחשבות ודעות שגדלוהו עליהן, ואשר הצליחו דורות רבים, ושרשו בלבבות לרבבות, והוא בשכלו הטוב גבר עליהם, והוציא כאור צדקתו ומשפטו כצהרים, להסב הלבבות ולתווך השלום והאהבה ביניהם, עליו אמר שלמה בחכמתו טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר (משלי טז לג). יהי ה׳ האלהים עם המלך הגדול הזה, יגמור בעדו, ויגן עליו מכל רע, ויהיה בנין חכמתו אשר הוא בונה תבנית חֶמֶד לכל מלכי האדמה להרבות השלום בעולם, יגדל שמו וכל גוים יאשרוהו, ושכרו יהי שמור בשחק לעד: