תהילים מו:ב מחשבת ישראל: מורה נבוכים

אֱלֹהִ֣ים לָ֭נוּ מַחֲסֶ֣ה וָעֹ֑ז עֶזְרָ֥ה בְ֝צָר֗וֹת נִמְצָ֥א מְאֹֽד׃

מורה נבוכים

ובצבוא יואב על ארם כאשר התחיל לספר איך היתה חולשת האומה ושפלותה מלפנים והיותם מנוצחים נגפים ויעתר לעזרם עתה, אמר ״הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה״. ואמר עוד בענין שאנחנו לא נירא כשימותו האומות ויאבדו להיותנו נשענים על ישועתו ית׳ לא על חרבנו וכוחנו כמו שאמר ״עם נושע ביי״ – אמר ״על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים״.
שאל רבBookmarkShareCopy