תהילים מ:ה מחשבת ישראל: חובות הלבבות

יֵשׁ לוֹ בָּהֶם יִתְרוֹן עַל הַחַיִּים שֶׁאֵינָם מְדַבְּרִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לה) מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ, וְיַחְשֹׁב אִלּוּ הָיָה עֵירֹם מִן הַשֵּׂכֶל וְהַהַכָּרָה וְהוֹעִילוֹ בָּהֶם אָדָם כָּמוֹהוּ וְהִכִּיר יִתְרוֹן מָה שֶׁהוּא בּוֹ עַל מָה שֶׁהָיָה בּוֹ הֶהָיָה מַסְפִּיק לוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו וּמִדַּת יָמָיו לִהְיוֹת מַתְמִיד בְּהוֹדָאָתוֹ וְשִׁבְחוֹ עַל זֶה תַּחַת גְּמוּלוֹ, כָּל שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר אֵין קֵץ לְטוֹבוֹתָיו עָלֵינוּ וְלֹא תַּכְלִית לַחֲסָדָיו עִמָּנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מ) רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה׳ אֱלֹהַי וְגוֹ׳:

וְהַשִּׁשִּׁי שֶׁיֵּדַע רַב טוּב הָאֱלֹהִים עַל הָאָדָם וּמָה שֶׁהִתְחִיל אוֹתוֹ בּוֹ מֵרֹב הַחֶסֶד וְהַטּוֹבָה מִבְּלִי שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי אֶצְלוֹ לְכָךְ וְלֹא לְצֹרֶךְ שֶׁיִּהְיֶה אֵלָיו אַךְ נְדָבָה וְטוֹבָה וָחֶסֶד כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ בְּשַׁעַר הַבְּחִינָה מִן הַסֵּפֶר הַזֶּה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים מ ו) רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה׳ אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר.

מֵהֶן מְנוּחַת נַפְשׁוֹ וּבִטְחוֹנוֹ עַל אֱלֹהָיו יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁהָעֶבֶד חַיָּב לִבְטֹחַ עַל אֲדוֹנָיו מִפְּנֵי שֶׁאִם אֵינֶנּוּ בּוֹטֵחַ בֵּאלֹהִים בּוֹטֵחַ בְּזוּלָתוֹ וּמִי שֶׁבּוֹטֵחַ בְּזוּלַת יְיָ מֵסִיר הָאֱלֹהִים הַשְׁגָּחָתוֹ מֵעָלָיו וּמַנִּיחַ אוֹתוֹ בְּיַד מִי שֶׁבָּטַח עָלָיו וְיִהְיֶה כְּמִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ירמיה ב יג) כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים וְגוֹ׳, וְאָמַר (תהלים קו כ) וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב, וְאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה יז ז) בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה׳ וְהָיָה ה׳ מִבְטַחוֹ, וְאָמַר (תהלים מ ה) אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה׳ מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב, וְאָמַר (ירמיה יז ה) אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן ה׳ יָסוּר לִבּוֹ.