יָשִׂ֣יחוּ בִ֭י יֹ֣שְׁבֵי שָׁ֑עַר וּ֝נְגִינ֗וֹת שׁוֹתֵ֥י שֵׁכָֽר׃
שיעורים בגמרא - שמיטה
מה טיבה של מצוות השמיטה? יש לשים לב לכך שזוהי מצווה לגמרי לא פשוטה – מצווה המשבשת את כל אורח החיים, ומעמידה בסימן שאלה את יכולת ההתפרנסות של האדם; מצווה שככל הנראה לא נשמרה בקפדנות לאורך ההיסטוריה. בתנ"ך אנו שומעים שהגלות בזמן בית ראשון הייתה עונש על אי־שמירת השמיטה,12ראו דברי הימים ב ל"ו, כ–כא; ירמיהו י"ז, ד. ובמדרשי חז"ל מודגש הקושי העצום שבה.13ראו למשל ויקרא רבה פרשה א, א: '"גיבורי כח עשי דברו" (תהלים קג). במה הכתוב מדבר, אמר ר' יצחק בשומרי שביעית הכתוב מדבר. בנוהג שבעולם אדם עושה מצוה ליום אחד, לשבת אחת, לחודש אחד, או שמא לשאר כל ימות השנה, ודין חאמי חקליה ביירא וכרמיה ביירא ויהב אנונה ושתיק [= וזה רואה שדהו בור וכרמו בור, ומשלם מס ושותק], יש לך גיבור גדול מזה?'. המדרש באיכה רבה מראה גם עד כמה היה הרעיון הזה מוזר בעיני הגויים, שלעגו לו במופעי תיאטרון פרודיים.14'רבי אבהו פתח: "ישיחו בי יושבי שער" (תהלים סט), אלו אומות העולם שהן יושבין בבתי תרטיאות ובבתי קרקסיאות, "ונגינות שותי שכר" (שם), מאחר שהן יושבין ואוכלין ושותין ומשתכרין, הן יושבין ומשיחין בי, ומלעיגים בי... ומכניסין את הגמל לטרטיאות שלהם והחלוקים שלו עליו, והן אומרים אלו לאלו על מה זה מתאבל, והן אומרים היהודים הללו שומרי שביעית הן ואין להם ירק ואכלו החוחים של זה והוא מתאבל עליהם' (איכה רבה, פתיחתא יז). אפשר שהעוקץ בתיאור הגמל הוא שחלק ממטרת השמיטה הוא השוויון עם בעלי החיים. וראו גם י' היינמן, 'היהדות בעיני העולם העתיק', בתוך: יהודים ויהדות בעיני העולם ההלניסטי, ירושלים תשל"ד, עמ' 18. מדוע אם כן מצווה התורה על השמיטה? כפי שנראה, פרשיות השמיטה מציגות תשובות שונות לשאלה זו.