שַׁתּ֣וּ בַשָּׁמַ֣יִם פִּיהֶ֑ם וּ֝לְשׁוֹנָ֗ם תִּֽהֲלַ֥ךְ בָּאָֽרֶץ׃
נתיבות עולם
ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא כל המספר לשון הרע אמר הקב"ה לשר של גיהנם אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה נדוננו שנאמר חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים אין חץ אלא לשון הרע שנא' חץ שחוט לשונם ואין גבור אלא הקב"ה שנאמר ה' כגבור יצא גחלי רתמים היינו גיהנם ע"כ. דבר זה צריך ביאור מפני מה מיוחד החטא של לשון הרע בדבר זה שהקב"ה הוא אומר אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה, ותדע כי דבר זה שייך וראוי לבעל לשון הרע, כי שאר חטאים ראוי להיות נדון בגיהנם בלבד כאשר הוא חוטא בדבר גופני ראוי אליו הגיהנם, אבל הלשון שהוא נפש המדברת והיה חוטא בדבר שכלי, ומפני כך אמר הקב"ה אני עליו מלמעלה כי ראוי שיהיה דין שלו מן הש"י כאשר חטא בדבר שכלי לפי מדריגת הלשון. ומפני כי אינו שכלי גמור כמו שהתבאר למעלה שהרי צריך לפעול הדבור על ידי כלי גשמי הוא הלשון, ולכך יש בלשון שניהם דהיינו שכלי וגשמי, ולפיכך אמר לשר של גיהנם אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה, והרי כתיב שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ, לכך ראוי שיהיה נדון ע"י הקב"ה כמו שראוי אל השכל שהוא בשמים, וגם על ידי שר של גיהנם אשר ראוי לאותן שיש להם פחיתות חמרי שהוא בארץ, ויש לך להבין את זה מאוד כי הוא דבר ברור: