תהילים פא:ב מחשבת ישראל: קול התור ותורת העולה

תפלת ״עוד יוסף חי״ (המתחילה : רחם נא אבינו בשמים על שארית יוסף וכו׳), תפלת כסא דוד עבדך, בברכת בונה ירושלים, תפלת את צמח דוד לישועתך קוינו כל היום מצמיח קרן ישועה. תפלה לעני כי יעטף (תהילים ק״ב:י״ד) ושם תרחם ציון כי עת לחננה וכו׳ כי רצו עבדיך את אבניה וכו׳ וייראו גוים את שם ה׳ וכו׳. אהבתי כי ישמע (תהילים קט״ז:ו׳), ושם דלותי ולי יהושיע. מן המיצר (תהילים קי״ח:י״ז) ושם לא אמות כי אחיה וכו׳. לה׳ הארץ ומלואה (תהילים כ״ד:ג׳) ושם מי יעלה בהר ה׳ וכו׳. שב לימיני (תהילים ק״י:א׳), יענך ה׳ ביום צרה (תהילים כ׳:ב׳). כי באו מים עד נפש (תהילים ס״ט:ב׳) ושם הושיעני אלקים כי באו מים עד נפש. ושם, אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה. יששום מדבר וציה וכו׳ (ישעיהו ל״ה:י׳) ושם ופדויי ה׳ ישובון ובאו ציון ברנה וכו׳. קנאתי לציון קנאה גדולה (זכריה ה) ושם כי זרע השלום וכו׳. הר ציון ירכתי צפון (תהילים מ״ח:ג׳). ה׳ בעזך (תהילים כ״א:ה׳) ושם, חיים שאל ממך נתת לו אורך ימים. גם עפ״י האריה״ק על מב״י בתפלת: כסא דוד ועפ״י רבנו בתקוז״ח. בשוב ה׳ וכו׳, היינו כחולמים (תהילים קכ״ו:א׳). ה׳ אל באפך תוכיחני (תהילים ו׳:ב׳). הרנינו לאלקים עוזנו (תהלים פ״א), ושם עדות ביהוסף, בצרה קראת ואחלצך. ויהי בשלם סוכו (תהילים ע״ו:ד׳), ושם שבר רשפי קשת וכו׳. בך ה׳ חסיתי (תהילים ל״א:י״ב) ושם מכל צוררי הייתי חרפה. ארוממך ה׳ כי דליתני (תהילים ל׳:ב׳). יאמרו גאולי ה׳ (תהלים ק״ו) ושם ישלח דברו וירפאם. ה׳ אורי וישעי (תהילים כ״ז:ג׳) ושם, אם תחנה עלי מחנה וכו׳ לראות בטוב ה׳ וכו׳.

ודע והבן כי מענין השירה שהלוים היו אומרים במקדש נוכל לעמוד על סוד כל העבודות הנעשים שם, כי היו מורים כולם על ענין החדוש, ולכן היו הלוים אומרים שירה המורה על חדוש העולם. כדאיתא פרק רביעי דראש השנה (לא א) תניא רבי יודא אומר משום רבי עקיבא, בראשון מה הם אומרים (תהילים כ״ד:א׳) לה' הארץ ומלואה. על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו. בשני מה הם אומרים (שם מח) גדול ה' ומהולל מאוד. על שם שחלק מעשיו ומלך עליהם. בשלישי מה הם אומרים (שם פב) אלקים נצב בעדת א-ל. על שם שגלה הארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו. ברביעי מה הם אומרים (שם צד) א-ל נקמות השם. על שם שברא חמה ולבנה ועתיד לפרע מעובדיהם. בחמשי מה הם אומרים (שם פא) הרנינו לאלקים עזינו. על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו. בשישי מה הם אומרים (שם צג) ה' מלך גאות לבש. על שם שגמר מלאכתו ומלך עליהם. בשביעי מה הם אומרים (שם צב) מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת. רבי נחמיא אמר על שם ששבת, וקא מפלגי בדרבי קטינא, דאמר רב קטינא שתא אלפי שני הוי עלמא וחד חריב, שנאמר (ישעיהו ב׳:י״א) ונשגב ה' לבדו. אמר אביי תרי חרוב, שנאמר (הושע ו׳:ב׳) יחיינו מיומים, עד כאן לשונו. הרי הדברים מבוארים מכוונין שהיו מורים החדוש והפסד העולם בכל מעשיהם. וכמו שבארנו, ודי בזה מה שרצינו לבאר בזה הפרק.