תהילים צו:ג מחשבת ישראל: דברי שלום ואמת וגן נעול

שימו על לב, שלפעמים ידברו עמנו חכמי העמים וגדוליהם בעניני האמונות והדעות, וכשירצה החכם הישראלי לפרש לו פסוק אחד או מאמר אחד, אין בפיו מלין לתרגמם שייטיבו על אזן המדבר עמו, והרי הוא מחשיך חכמת לבו על ידי קלקול לשונו, ומשיח אלהי יעקב אמר ספרו בגוים את כבודו וגו׳, כי כל בני אדם חייבין ללמד זה את זה מה שהציץ בכבוד השם וגדולתו, להעמידו על האמת, בהיות שכל הממלכות שברוב העולם תהלה לאל כהיום שוין בהכרת השם ב״ה, כלם יודעים שהאל נשגב מדעת כל היצורים, אין קץ לכחו ולכבודו, בוחן כל לבב, ושהכל גלוי וצפוי לפניו, ושנותן שכר טוב ליראיו, ונפרע מעוזבי הצדק, ושמשניח עליהן בכל עת ושומע תפלתם, ושהוא נוהג עולמו בצדק, ושדרכיו קדושים רחום וחנון ארך אפים ורב חסד, וכיוצא הרבה מן הדעות העיקריות שמקורן מתורת משה רבינו ע״ה, ושאין מחלוקת בהן בין בעלי הדתות כלם, לפי שכלם שאבו מתורת ה׳, ואם כן נוכל לדבר זה עם זה מבלי שנצטרך לגעת במקום שתתחיל המחלוקת ביניהם, כי שם נחלקו, ולכל אחד תורת אבותיו ומעשה אבותיו בידו, ואין לבני אדם עסק באלה, ואין ראוי לאדם לשנוא בעלי דתות זולתו בלבבו, או לחרחר ריב עמהם בעבור זה, וכמו שנכון לדבר על זה יותר במקומו במחברות ספרי המוסר ודרך ארץ שיחוברו, כנזכר (בפרק ח׳).

ולפי שראו אבותינו ע"ה בחכמתם שהדורות יתמעטו ויסתתמו מעינות התבונה, קדמו הכנסיה הגדולה ז"ל, ואחריהם חכמי הדורות, לקבוע תהלות ותושבחות יקרות וצחות שבהן יקדישו ויעריצו ישראל את קדוש יעקב. ועיקר הכל שירי דוד מלך ישראל, שהם מלאים קדושות וּמַהֲלָלִים, אין ערוך אליהן. ולכן קבעו חובה על כל איש מישראל, שיהלל בכל יום את השם במספר ידוע מן השירים האלה.³הם "פסוקי דזמרה" של תפילת שחרית ותקנו ברכות וקדושות לישראל. והמצוה הזאת היא לקדש שמו הגדול ברבים. שכן אמר "בתוך בני ישראל". וכמו שאמרנו שבדבריו ובמעשיו יודיע כי קדוש ה' ונשגב על כל דבר. ולכן אמרו (עיין ברכות כא, ב) "אין קדושה בפחות מעשרה". וכן כוללת ההודעה והסיפור שאנו חייבין לספר תהלתו וכבודו ונפלאותיו בעמים להודיעם כי גדול כבוד ה', ושכל אלהי העמים אלילים. כמו שאמר (תהלים קח, א) "הודיעו בעמים עלילותיו". ואמר (תהלים צו, ג-ד) "ספרו בגוים כבודו בכל העמים נפלאותיו. כי גדול יי'" וגו'. כי על ידי כן אנו מקדשים שמו הגדול בעולם. וידעו תועי רוח כי ה' מרום וקדוש, וישובו ליראה את ה'. ועל זה אמר אחר כן (תהלים צו, ז-ט) "הבו ליי' משפחות עמים הבו ליי' כבוד ועוז. הבו ליי' כבוד שמו וגו' השתחוו ליי' בהדרת קדש". כלומר כשתשמעו קדושת ה' וכבודו ושהוא רם וקדוש על כל, אז תתנו לו לבד כבוד ועוז. כי לו נאה. וכן אם תשתחוו אליו, לא תדמה ההשתחויה לשאר ההשתחויות שאתם משתחוים למלכים ושרים. אבל תשתחוו בהדרת קדש, במחשבת הדר שהוא קדש ורם על כל.