אַשְׂכִּ֤ילָה ׀ בְּדֶ֬רֶךְ תָּמִ֗ים מָ֭תַי תָּב֣וֹא אֵלָ֑י אֶתְהַלֵּ֥ךְ בְּתָם־לְ֝בָבִ֗י בְּקֶ֣רֶב בֵּיתִֽי׃
חובות הלבבות
וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע כִּי הַכַּוָּנָה וְהַתּוֹעֶלֶת בְּמִצְוֹת הַלְּבָבוֹת הֵם שֶׁיִּהְיוּ גְּלוּיֵנוּ וּצְפוּנֵינוּ שָׁוִים וּשְׁקוּלִים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם עַד שֶׁתִּהְיֶה עֵדוּת הַלֵּב וְהַלָּשׁוֹן וְהָאֵבָרִים שָׁוָה וְיַצְדִּיק כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת חֲבֵרוֹ וְיָעִיד לוֹ וְלֹא יַחְלֹק עָלָיו וְלֹא יִסְתֹּר דְּבָרָיו וְהוּא אֲשֶׁר יִקְרָאֵהוּ הַכָּתוּב תָּמִים בְּאָמְרוֹ (דברים יח) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְאָמַר (בראשית ו) תָּמִים הָיָה בְּדוֹרוֹתָיו וְאָמַר (תהלים טו) הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ וְאָמַר (שם קא) אַשְׂכִּילָה בְּדֶרֶךְ תָּמִים מָתַי תָּבֹא אֵלָי אֶתְהַלֵּךְ בְּתָם לְבָבִי בְּקֶרֶב בֵּיתִי.