תהילים קג:ה מחשבת ישראל: דרוש חדושי הלבנה

אוֹ יִהְיֶה ׳עַד׳ מִלְּשׁוֹן "עֶדְיוֹ לִבְלוֹם" (תהלים לב ט), הַיְנוּ פִּיו. וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַדַ״ק "הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ" (שם קג ה) ^יטוז"ל: (ה) המשׂביע בטוב עדיך. עֶדְיֵךְ, כמו פיך, וכן (מזמור לב, ט): עֶדְיוֹ לִבְלוֹם. ואמר זה כנגד החולה, כי החולה ימאס כל מאכל, כמו שכתוב (איוב לג, כ): וְזִהֲמַתּוּ חַיָּתוֹ לָחֶם וְנַפְשׁוֹ מַאֲכַל תַּאֲוָה, והנה האל יתברך עושה חסד גדול עם האדם שנותן לו התחלואים לכפרת עונותיו, ורופא אותו מן החולי, וזהו שנאמר: המשׂביע בטוב עדיך, הפה שהוא מואס המאכל הוא משׂביע אותו בטוב עם הבריאות.. וְהַפֶּה הֻשְׁאַל לְכַנּוֹת בּוֹ הַדִּבּוּר, כְּמוֹ "עַל פִּי ה׳" (ויקרא כד יב), "וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק" (בראשית מא מ), וְרַבִּים כָּאֵלֶּה. וְיֹאמַר, הֵן פִּי יָרֵחַ, כְּלוֹמַר דִּבּוּרוֹ הוּא, וְלֹא יַאֲהִיל, בִּתְמִיָּה, כְּלוֹמַר, תִּתְמַעֵט בַּגּוּף אֲבָל לָמָּה לֹא יַהֵל אוֹרוֹ גַּם כֵּן.