שָׁ֣לַח מֶ֭לֶךְ וַיַּתִּירֵ֑הוּ מֹשֵׁ֥ל עַ֝מִּ֗ים וַֽיְפַתְּחֵֽהוּ׃
מורה נבוכים
ואמר במה שתהיה סיבתו בחירת אדם כמלחמת עם ישלטו על עם או איש יתעורר להזיק איש אחר עד אפילו חרפו – אמר בשלוט ׳נבוכדנצר הרשע׳ ומחנהו: ״אני צויתי למקודשי גם קראתי גבורי לאפי״ ואמר: ״בגוי חנף אשלחנו״ ובענין שמעי בן גרא, אמר: ״כי יי אמר לו קלל את דוד״; ובהמלט יוסף הצדיק מבית הסוהר, אמר: ״שלח מלך ויתירהו״; ובשלוט פרס ומדי על הכשדים אמר: ״ושלחתי לבבל זרים וזרוה״; ובענין ׳אליהו ע״ה׳ כאשר סיבב האלוה לו אשה תפרנסהו נאמר לו: ״הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך״ ואמר יוסף הצדיק: ״לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלהים״.