מִ֗י יְ֭מַלֵּל גְּבוּר֣וֹת יְהוָ֑ה יַ֝שְׁמִ֗יעַ כָּל־תְּהִלָּתֽוֹ׃
גבורות השם
"מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו" (תהלים קו, ב). רצונו לומר כי ספור שבחו של הקב"ה אי אפשר משני פנים; האחד, מצד שלא נוכל לעמוד על הגבורה בעצמה כמה גדול גבורת מעשיו. והשני, מצד שהם רב ברבוי אין תכלית להם. ולפיכך ספור שבחו אי אפשר מצד האיכות ומצד הכמות; אם מצד האיכות, שאי אפשר לעמוד על איכות גבורת מעשיו. וגם מצד הכמות אי אפשר. וכנגד הראשון אמר "מי ימלל גבורות ה'", שהרצון בזה מי יוכל לדבר הגבורה ולרדת עד תכלית. ולפיכך אמר לשון "מלל", כי לשון זה בא על דבר חדוש, כמו (בראשית כא, ז) "מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה". וכנגד רבוי הכמות שהם בלי קץ ותכלית, אמר "ישמיע כל תהלתו", אמר כאן לשון "כל תהלתו", שרצונו על הכמות.
חובות הלבבות
וְכָל אֵלֶּה הַמִּדּוֹת הָרְאָיָה עֲלֵיהֶם מִסִּימָנֵי מַעֲשָׂיו בִּבְרִיאוֹתָיו וְהַחָכְמָה וְהַיְּכֹלֶת הַנִּרְאוֹת בְּמַעֲשָׂיו אִם נַחְקֹר עַל הָעִנְיָן הַזֶּה בְּשִׂכְלֵנוּ וְהַכָּרָתֵנוּ נִלְאֶה מֵהַשִּׂיג הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים מֵחֶלְקֵי מִדּוֹתָיו וּשְׁבָחָיו כְּמוֹ שֶׁאָמַר דהמע״ה (תהלים מ) רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה׳ אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ וְגוֹ׳. וְאָמַר (שם קו) מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה׳ יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ וְאָמַר (נחמיה ט) וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה וּכְבָר אָמְרוּ זַ״ל,