וַיִּגְעַ֣ר בְּיַם־ס֭וּף וַֽיֶּחֱרָ֑ב וַיּוֹלִיכֵ֥ם בַּ֝תְּהֹמ֗וֹת כַּמִּדְבָּֽר׃
דרך ה'
ענין הנסים: והנה הוא ית״ש ברצונו משנה סדרי בראשית בכל עת שירצה ועושה ניסים ונפלאות כחפצו בדברים שונים כמו שיגזור היותו נאות לתועלת הבריאה לפי הענין ולפי הזמן ומה הוא זה שאז״ל תנאים התנה הקב״ה עם כל מעשה בראשית לא שלא ישנה הקב״ה דבר מעתה כי ודאי משנה הוא בכל עת שירצה שינוי גמור. אבל הענין הוא שבעת הבריאה הראה והודיע לכל שרשי הנבראים ענינם ואמתת מציאותם והתכלית למה נבראו ואל מה עתידים היו לסבוב בגלגוליהם ומה יהיה סוף ענינם והשיגו וידעו שהכל היה הולך לתכלית הטוב האמיתי ונתרצו בדבר ושמחו בו והוא משז״ל במ״א כל מעשי בראשית לדעתן נבראו. ואמנם כשהודיעם הקב״ה אמתת ענינם וחוקם ואמתת כל גלגולם הראם כמו כן שממה שהיה מצטרך לשלימותם היה שיעשו בהם אותם הנסים לישראל או לצדיקים מהם באותם הזמנים. ואמנם הדבר הזה נאמר בשרשים העליונים ואח״כ על פי כל זה נשתלשלו בהשתלשלות ונקבעו הדברים בגשמיות כראוי להם והועמדו עליהם הפקידים המחזיקים אותם בחוקם הטבעי ובעת שרוצה הקב״ה יגזור על הפקידים האלה ויעמדו מתפקידם וישתנו ממהלכם הטבעי כפי מה שתהיה עליהם הגזירה. וכבר אפשר שהגעת הגזירה להם תהיה בדרכים שונים פי׳ שתגיע ד״מ כמצות מלך עליהם או כגערת מושל שזעם כענין שנא׳ ויגער בים סוף ויחרב וכו׳ וכיוצא בזה מן הדרכים הכל לפי הענין בזמנו:
גבורות השם
"ויהי בשלח פרעה את העם ויסב אלקים את העם דרך המדבר ים סוף" (שמות יג, יז-יח). במכלתא (שם), רבי אליעזר אומר, "דרך" כדי ליגען, כמו דאת אמר (תהלים קב, כד) "ענה בדרך כחי". "המדבר" לצרפן, שנאמר (דברים ח, טו) "המוליכך במדבר הגדול והנורא". "ים סוף" לנסותן, שנאמר (תהלים קו, ז) "וימרו על ים בים סוף". רבי יהושע אומר, "דרך" כדי ליתן להם התורה, שנאמר (דברים ה, ל) "מכל הדרך אשר צוה ה'". "המדבר" כדי ליתן להם המן, כמו שנאמר (דברים ח, טז) "המאכילך מן במדבר". "ים סוף" כדי לעשות להם נסים, שנאמר (תהלים קו, ט) "ויגער בים סוף ויחרב"*, עד כאן.