תהילים קיח:ו מחשבת ישראל: מורה נבוכים וגבורות השם

והנה התאמתה אצלי זאת האמונה גם כן מדברי ה׳תורה׳ – אמר ית׳: ״והסתרתי פני מהם והיה לאכול ומצאוהו רעות רבות וצרות, ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה״. ומבואר הוא ש׳הסתרת הפנים׳ הזאת אנחנו סיבתה, ואנחנו עושים זה המסך המבדיל בינינו ובינו – והוא אמרו: ״ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה״ – ואין ספק, כי דין היחיד כדין הציבור. הנה התבאר לך כי הסיבה בהיות איש מבני אדם מופקר למקרה ויהיה מזומן לאכל כבהמות, הוא היותו נבדל מהאלוה; אבל מי ש׳אלהיו בקרבו׳ לא יגע בו רע כל עיקר – אמר ית׳: ״אל תירא כי אתך אני ואל תשתע כי אני אלהיך וגו׳״ ואמר: ״כי תעבור במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך וגו׳״ [ופרושו ׳כי תעבור במים ואני אתך – הנהרות לא ישטפוך׳]. כי כל מי שהכין עצמו עד ששפע עליו השכל ההוא תדבק בו ההשגחה וימנעו ממנו הרעות כולם – אמר ״יי לי – לא אירא מה יעשה לי אדם״ ואמר: ״הסכן נא עמו ושלם״ – יאמר פנה אליו ותשלם מכל רע.

"ה' לי לא אירא" (תהלים קיח, ו). פירוש, פעמים יבא אחד עלי, ואני לא ארצה להלחם אתו, כמו שאול, שלא רצה דוד להכותו, ולפעמים שאני ארצה להלחם נגדו. "ה' לי ולא אירא" להציל אותי, כאשר אין אני חפץ לנצח. אבל (שם פסוק ז) "ה' לי בעוזרי" לנצח האויב, ולתת אותו בידי, עד שהוא גובר על האויב. ובמדרש (מדרש תהלים מזמור קיח) "ה' לי בעוזרי", משל לשני בני אדם שהם באים לדין אצל הבימה, והיה מתיראין מן הדיין. אמרו להם, אל תיראו מן הדיין, אלא חזקו לבבכם, בן עירכם הוא. כך ישראל עתידין לעמוד בדין, והם מתיראין, ומלאכי שרת אומרים, אל תיראו, קרובכם הוא, דכתיב (תהלים קמח, יד) "לבני ישראל עם קרובו הללויה". שוב אמרו להם, אל תיראו, אחיכם הוא, שנאמר (תהלים קכב, ח) "למען אחי ורעי אדברה נא". וביותר, אביכם הוא, שנאמר (דברים לב, ו) "הלא הוא אביך". לפיכך "ה' לי בעוזרי".

וכנגד שאמר "ה' לי לא אירא" (תהלים קיח, ו), כלומר שלא ירא מאויביו, אמר (שם פסוק ח) "טוב לחסות בה' מבטוח באדם", כי זרוע בשר אין בו הבטחה שלא יירא* האדם. וכנגד שאמר (שם פסוק ז) "ה' לי בעוזרי" לנצח האויבים, כלומר לא די בזה שהציל אותי מן האויב, רק טובה עשה אתי לתת האויב בידי, ולפיכך אמר (שם פסוק ט) "טוב לחסות בה' מבטוח בנדיבים", כי השכר שנותן לצדיקים יותר יש בטחון מן השכר אשר מבטיח הנדיב, שלא יוכל הנדיב לעשות טוב (-בזה-) [כזה].