תהילים קיח:כ מחשבת ישראל: יסוד מורא וסוד תורה, דרוש, נצח ישראל ותפארת ישראל

ועתה שים לבך כי האחד סוד כל חשבון והנה איננו חשבון כי הוא עומד בעצמו ואין צורך לו לאשר הם אחריו גם כל חשבון הוא מחובר מאחדים וכל חשבון יעשה משתי פאותיו מה שיעשה האחד בפאה אחת מפאת הנמצאים בעבורו ע"כ קראו חכמי התושיה האדם עולם קטן וזה סוד מטטרון שר הפנים וזה סוד שאמרו חז"ל בחמשה דברים ע"כ כתוב בשיעור קומה אמר רבי ישמעאל כל היודע שיעורו של יוצר בראשית מובטח לו שהוא בן העולם הבא ואני ועקיבה ערבים בדבר ומזה הדרך יוכל המשכיל לדעת האחד מפאת שהכל בו הוא דבק רק מפאת הטוב כולו אין כח בנביא לדעתו והמשל כאור השמש שעוברת על פני שתום העין ולא יוכל לראות פני השמש רק עד שיעבור ע"כ כתיב (שמות ל״ג:י״ט) אני אעביר כל טובי על פניך והנה הדבקו בטוב כלו כדמות הפנים והדבק הנבראים בו כדמות אחורים וזה (שמות ל״ג:כ״ג) וראית את אחורי וזה המשל באדם כי המדבר אדם והשומע אדם ואשר למד חכמת הנפש יוכל להבין אלה הדברים. כי אינם גופות ולא כגופות ובעבור היות הסבה רחוקה וקרובה. ע"כ אמרו העברים (דברים ל״ב:ט׳) כי חלק ה' עמו (תהילים ט״ז:ה׳) ה' מנת חלקי וכוסי (איכה ג׳:כ״ד) חלקי ה' אמרה נפשי וכתיב (דברים ט׳:כ״ט) והם עמך ונחלתך וכתיב (דברים יח) ה' הוא נחלתו ודרך אחרת גם היא אמת כתיב (תהילים קמ״ד:א׳) ברוך ה' צורי וכתוב אחר (שמואל ב כ״ב:ג׳) א-להי צורי אחסה בו וכן (דברים י) הוא תהלתך (תהילים ק״ט:כ״ו) א-לקי תהלתי וכתיב (תהילים קמ״ד:ב׳) חסדי ומצודתי וכתיב (תהילים נ״ט:י״א) א-להי חסדי ע"כ סוד התפלות לומר (תהילים קמ״ה:א׳) ארוממך א-להי המלך (תהילים ק״ג:כ׳) ברכו ה' מלאכיו (תהילים ל״ד:ד׳) גדלו לה' אתי והסוד הזה עקר כל זה השער (תהילים קי״ח:כ׳) זה השער לה' צדיקים יבאו בו:

ובאותיות דרבי עקיבא, בשעה שבקש הקב"ה לבראות העולם, ירדו כ"ב אותיות ועמדו לפני הקב"ה, זה אמר לפניו, בי תברא את העולם. זה אמר לפניו, בי תברא את העולם. בתחלה נכנסה תי"ו, ואמרה לפניו רבונו של עולם, רצונך שתברא בי את עולמך, שבי אתה נותן תורה לישראל על ידי משה, שכך כתיב (דברים לג, ד) "תורה צוה לנו משה". השיב הקב"ה ואמר לה, לאו, מפני שאני עתיד לעשות בך רושם על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים וכו', שנאמר (יחזקאל ט, ד) "והתוית תו וגו'". מיד יצאה מלפניו בפחי נפש. אחר כך נכנסה שי"ן, וכן כולם. עד שנכנסה בי"ת, ואמרה לפניו, רבונו של עולם, רצונך שתברא בי את עולמך, שבי משבחין לפניך באי עולם בכל יום, שנאמר (תהלים פט, נג) "ברוך ה' לעולם אמן ואמן", (שם קג, כ) "ברכו ה' מלאכיו וגו'". מיד קבל ממנה הקב"ה, ואמר לה הן. ואמר לה, (תהלים קיח, כ) "ברוך הבא בשם ה'", וברא בה את עולמו, שנאמר (בראשית א, א) "בראשית ברא". האל"ף, כיון ששמע הדבר וראה הקב"ה מקבל הימנו* וברא את העולם, עמד לו לצד אחד ושתק, עד שקרא לו הקב"ה ואמר לו, אל"ף אל"ף, מפני מה אתה שותק ואינך אומר כלום. השיב אל"ף ואמר, רבונו של עולם, אין בי כח לעמוד לפניך ולומר כלום, מפני שכל האותיות הם נמנין במנין מרובה, ואני במנין מועט; בי"ת בשנים, גימ"ל בשלשה, וכן כלם, ואני באחד. השיב הקב"ה ואמר לו, אל"ף אל תירא, שאתה ראש לכלן כמלך. אתה אחד, ואני אחד, והתורה אחת, ובך אני עתיד ליתנה לישראל עמי שנקראו אחד במתנה, ולהתחיל להן בך על הר סיני, שנאמר (שמות כ, ב) "אנכי ה' אלקיך", עד כאן.

ובמכלתא, אתה מוצא שאין הגליות מתכנסות רק בשביל האמונה, ואמר (ר' שיה"ש ד, ח) "אתי מלבנון כלה תבואי מראש אמנה". וגדולה האמונה לפני מי שאמר והיה העולם, שבשכר האמונה שהאמינו ישראל שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה, שנאמר (שמות יד, לא) "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" "אז ישיר וגו'" (שמות טו, א). וכן אתה מוצא שלא נגאלו ישראל ממצרים רק בזכות האמונה, שנאמר (בראשית טו, ו) והאמין בה' ויחשבה לו צדקה". וכן הוא אומר (תהלים לא, כד) "אמונים נצר". וכן הוא אומר (ר' שמות יז, יב) "ואהרן וחור תמכו בידיו והיו ידיו אמונה", מזכירין זכות אבות. "זה השער לה' צדיקים יבואו בו" (תהלים קיח, כ). בבעלי* האמונה מה הוא אומר (ר' ישעיה כו, ב) "פתחו שערי צדק ויבא בו גוי צדיק שומר אמונים". השער הזה כל בעלי אמונה נכנסים בו. וכן הוא אומר (תהלים צב, ב) "טוב להודות לה' להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות", מי גרם לנו לבוא לידי שמחה, בשכר אמונה שהאמינו אבותינו בעולם הזה שכולו לילות וכו'.