בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֺתֶ֥יךָ שַׂ֗שְׂתִּי כְּעַ֣ל כָּל־הֽוֹן׃
חובות הלבבות
וּמֵהֶם הַשִּׂמְחָה וְהַשָּׂשׂוֹן בֵּאלֹהִים יִתְעַלֶּה וּבִידִיעָתוֹ וְהַכֹּסֶף לִרְצוֹנוֹ וְהַגִּילָה בְּתוֹרָתוֹ וְהַחֶמְלָה עַל יְרֵאָיו כמ״ש (שם קיט) חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ וְאָמַר (שם מ) יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ וְאָמַר (שם קיט) בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שָׂשְׂתִי וְאָמַר (שם) נָחַלְתִּי עֵדְוֹתֶיךָ וְאָמַר (חבקוק ג׳:י״ח) וַאֲנִי בַּה׳ אֶעְלוֹזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי:
ספר העקרים
פרק ו׳ יאמר שאין כל הפעולות האנושיות מביאות אל התכלית האנושי, ויזכור הקושי שיש בהגבלת הפעולות המביאות מהבלתי מביאות אל התכלית האנושי, ויבאר דרך ידיעתם ויאמר שזה יוכר מן השמחה או העצבון הנקנה בפעולות, ויביא ראיה מפסוק תיסרך רעתך ופסוק בדרך עדותיך ששתי כעל כל הון.