תהילים קיט:לב מחשבת ישראל: חובות הלבבות וגן נעול

דֶּֽרֶךְ־מִצְוֺתֶ֥יךָ אָר֑וּץ כִּ֖י תַרְחִ֣יב לִבִּֽי׃

חובות הלבבות

וּכְשֶׁמִּסְתַּכֵּל הַמֵּבִין מִמֶּנּוּ בָּעִנְיָן הַזֶּה יִכָּלֵם מִבָּשְׁתּוֹ מֵהַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה וִיתַקֵּן מַצְפּוּנוֹ וִייַחֵד לִבּוֹ לֵאלֹהִים בְּיִחוּדוֹ וּבַעֲשׂוֹתוֹ מִצְוָה מִמִּצְוֹתָיו וְתוֹרָה מִתּוֹרוֹתָיו בְּהִשְׁתַּדְּלוּת וַחֲרִיצוּת כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד ע״ה (תהלים קיט) דֶּרֶךְ מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ וְגוֹ׳:
שאל רבBookmarkShareCopy

גן נעול

(משלי ד, יא) "בדרך חָכְמָה הורתיך הדרכתיך במעגלי יושר". פירוש "חכמה", דרכי צדק משפט ומישרים. וכדברי הכלל הי"ב. וזהו מאמר החכמה העליונה לאדם. כי השם ב"ה חקק חֻקֵי החכמה בתורתו. ומסר תורת האדם, את הדרך ילך בו ואת המעשה אשר יעשה. כדרך (דהי"ב ו, כז) "כי תורם אל הדרך הטובה אשר ילכו בה". כי השם ברוך הוא מורה דרך לאדם וכל דרכיו חכמה ומשפט. ועל זה אמר "בדרך חכמה הורתיך". וכן כשאדם מתאמץ ללכת בדרך הטוב ועושה את שלו, השם ברוך הוא יעזרנו מקֹדש לחזקו ולאמצו. וכדברי הכלל הכ"ז. וגם נגד זה אמר "בדרך חכמה הורתיך". וכן השם ב"ה מרחיב כחות השכל והבינה הנטועים בנפש, שיבינו כל מעגל טוב, כדרך (משלי ב, ט) "אז תבין צדק משפט, ומישרים כל מעגל טוב" וכמבואר למעלה בחלון שני. וכבר בארנו בכלל השני שמלת "ישר" הונח על הבינה, ונגד זה אמר "הדרכתיך במעגלי יושר". וכן כמה דברי בינות נכתבים בתורה ונמסרו פנים אל פנים, וכמבואר בבית הראשון (חדר ז' חלון ד') וגם על זה אמר "הדרכתיך במעגלי יושר". ולעמת שני הענינים האלה סמך ואמר (משלי ד, יב) "בלכתך לא יֵצֶר צעדך ואם תרוץ לא תכשל". ההליכה נופל על דרכי החכמה כדרך (דברים כח, ט) "והלכת בדרכיו". והמרוצה1ריצה נופל על מחשבת השכל והבינה, כי הם קלי המרוץ לחשוב מחשבות. והוא המתבונן בדבר וממהר להבין הענין. אלא שפעמים רבות על ידי המהירות נכשל האדם ותועה מדרך ישר. והנה דרכי הרשעה נמשָׁלים לדרכים רעים מלאים אבני נגף, וההולך בם יֵצְרוּ צעדיו. אבל דרכי החכמה הם נמשָׁלים לדרכים מסוקלים וסלולים. ועל כן אמר "בלכתך לא יצר צעדך". ובהיותך הולך על הדרך הטוב גם אם תרוץ, ומי שהוא רץ אפילו בדרך סלולה קרוב להכשל ולנפול במרוצתו. ודומה לזה מי שהולך בדרך הטובה והחכמה מכל מקום כשמתחיל לרוץ במחשבותיו, להבין מהו צדק ומהו משפט, אפשר שיכשל בדבר ההלכה ויטעה ולא יבין האמת. והבטיח כי ה' יהיה בעזרו ולא יכשל במרוצת בינתו. ודומה לזה אמר המלך דוד ע"ה (תהלים קיט, לב) "דרך מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי". ורמזנו עליו למעלה (חדר ג' חלון י"ב) ועתה תבינהו. כי בקש מאת ה' שיתן בו רוח בינה עד שמלבד שילך בדרך החכמה, גם יהיה בכחו לרוץ באלה הדרכים ולא יכשל. "כי תרחיב לבי". וכמו שאמרנו שמלת "לב" הנחתו על השכל והבינה הנטועים בנפש. ואמר אם אתה תעשה לי אות זה לטובה להרחיב לבי, אז ארוץ ולא אכשל. ואחר כן אמר (משלי ד, יג) "החזק במוסר אל תֶּרֶף, נִצְרֶהָ כי היא חייך". כלומר אעפ"י שכבר קנית החכמה והבינה, ולבך לב חכם לעשות חֻקוֹת החכמה בשמחה, אל תאמר "עתה בטוח אני שלא אחטא". אלא החזק במוסר יראת ה' כבודו וגדלו, ומוסר עונש אפו וזעמו, "נצרה כי היא חייך". ולולי המוסר אפשר שפתע פתאום יתגבר היצר עליך רגע ויאפיל הענן נגה אור חכמת לבך. כדרך (קהלת ז, כ) "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". ולעת כזאת אתה צריך למוסר. ולא אוכל לבאר פה יותר. כי בספר "מעין גנים", בעז"ה נדבר על שרש "יסר" ועל שרש "יכח" ושם יתבאר ענין נפלא במליצות הללו. ורק ארמוז עוד, שאמר בענין הרשעים כשדבר על רוע יצר לבם (משלי ד, יז) "כי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשע ויין חמסים ישתו". והזכיר המליצה הזאת לעמת מה שהחל (משלי ד, יא) "בדרך חכמה הוריתיך" וגו'. שכמו שהצדיק נוהג בחכמה ומבין באמת ובמישרים, להיפך ממנו הרשע שמרשיע בשתיהן. כי בארנו בכלל השני שנמשלו דרכי החכמה ללחם ולכל תנובה. והבינה נמשלה ליין, כמבואר בפתיחתנו לבית הראשון. ועל זה אמר, שבעניני החכמה (תהלים א, ו) "דרך רשעים תאבד". כי לחמו לחם רשע. ונגד בינתם אמר ויין חמסים ישתו. ומלת "חמס" יתבאר בחדר העשירי בעז"ה. ושם תבינהו:
שאל רבBookmarkShareCopy

גן נעול

ועל זה שנינו שם (אבות, ה) "בן תימא אמר הוי קל כנשר וכו' לעשות רצון אביך שבשמים", כלומר יהיה נקל לך להגביה מחשבות לבבך ביראת ה' וחכמה עד לשמים, כנשר יעוף השמים, לא שתהיה קל הראש בעברות ובדברים מגונים. ובעבור כן חתם משנתו "לעשות רצון אביך שבשמים". ואפשר בדרך רמז לפרש מלת "לראש" שבדברי ר' ישמעאל שהוא ראשי תיבות: לעשות רצון אביך שבשמים, וכדרך ששנה בן תימא. וכן רץ כצבי, הוא ג"כ קלות המרוץ. אלא קל כנשר הוא על מחשבות הלב, ורץ כצבי לענין העבודה ומעשה המצווֹת. ועל שתיהן אמר קהלת (ט, יא) "כי לא לקלים המרוץ", שלפעמים יקרה שהקלים לראש, בעלי המחשבות הטהורות והקלים ברגליהם לרוץ בדרך המצוה והתורה, תכבדנה עליהם מחשבותיהם ורגליהם, ולא יכלו לחשוב ולרוץ לטוב כמנהגם, וכדרך שאמר המשורר (תהלים קיט, לב) "דרך מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי". ופירוש נחמד יש במקרא זה, אלא שאין כאן מקומו. ואמר עוד "ולא לגבורים המלחמה", וכנגד זה שנינו וגבור כארי, וזה על כבישת יצר הלב, שהוא המלחמה הגדולה.3חובות הלבבות, שער יחוד המעשה, פרק ה וצריך גבורה ואומץ להתגבר במלחמה הקשה הזאת, וכמו שבארנו בבית הראשון (חדר ה' חלון ג'). וכמו ששנינו (אבות, ד) "איזהו גבור? הכובש את יצרו". ויקרה לפעמים שהגבורים אשר מעולם אנשי שם, הצדיקים הגמורים שנצחו את יצר הלב, לא תעמוד להם גבורתם, וילכדו לפי שעה ברשת היצר. ואמר עוד "וגם לא לחכמים לחם", וכמו שבארנו בבית הראשון (חדר ה' חלון ו'), שהנביאים וכתבי הקדש המשילו דרכי החכמה ללחם ולכל תנובה. ויקרה לפעמים שהחכם הגדול שאסף השמועות הרבות לנפשו, שישאלו ממנו משפט ההלכה, ויתעלם ממנו הדרך הנכון ולא ידע להשיב, או שיטעה בהלכה. ואמר עוד "ולא לנבונים עושר", ומלת עושר משל לרוב ההמצאות והדברים היקרים שיגיד הנבון המקובץ התבונות, וכמו שיתבאר בספר "מעין גנים" בעז"ה. ויקרה לפעמים שיאטמו הנבונים שפתותיהם ולא יוכלו לפרש דָבָר בהתעלם מהם לפי שעה דרכי תבונתם. ואמר עוד "וגם לא ליודעים חן". וכבר בארנו פירוש "יודעים", ובכלל זה בעלי "דעת אלהים" וכדרך "ודעת אלהים תמצא", שהוא המעלה הנפלאה העליונה,4כמו שביאר רבינו ב"ספר המדות", סוף חלק ג אנשי הרוח העומדים בסוד ה'. וכשישתדלו בעבור דבר, ימצאו דבריהם חן, הן כשיתפללו לשמים, הן כשיבקשו דבר ממלך ושרים, וכדרך (משלי ג, ד) "וּמְצָא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם". ויקרה לפעמים שלא ימצאו חן לא בעיני המקום ברוך הוא ולא ימלא שאלתם, ולא בעיני אדם שלא יעשה כחפצם. ואמר הטעם לפי ש"עת ופגע יקרה את כולם" (קהלת ט, יא). גם אחד מהם לא ינצל שלא יפגע בו מדת הדין לפי שעה. והכל בסוד חכמתו העליונה הנשגבת משקול דעתינו. ויש לכל אלה הדברים יסודות נאמנים וראיות רבות בתורה ובספרי הנביאים, כמו אדוננו משה במעשה שטים נעלמה ממנו הלכה, ופנחס ע"ה ראה מעשה ונזכר הלכה5סנהדרין פב, א "הבועל ארמית קנאין פוגעין בו". וזהו "לא לחכמים לחם". וכן לא מצא איש האלהים חן בתפלתו שהתפלל ליכנס לארץ, וזהו "ולא ליודעים חן". וכן כל כיוצא בזה. אבל לא באתי להאריך במדרשים, כי עיקר הכונה לפרש תאר "חכמים" הנזכר בכתוב, והבן.
שאל רבBookmarkShareCopy