תהילים קיט:ס מחשבת ישראל: חובות הלבבות וגן נעול

חַ֭שְׁתִּי וְלֹ֣א הִתְמַהְמָ֑הְתִּי לִ֝שְׁמֹ֗ר מִצְוֺתֶֽיךָ׃

חובות הלבבות

וְיַחְשֹׁב בְּנַפְשׁוֹ אִלּוּ הָיְתָה נֶעְדֶּרֶת מִמֶּנּוּ אַחַר שֶׁהִכִּיר מַעֲלָתָהּ ואח״כ נִזְדַּמֵּן לוֹ אָדָם שֶׁהוֹעִילוֹ בָּהּ הֶהָיְתָה רְאוּיָה הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ וִיכָלְתּוֹ מַסְפֶּקֶת לְהַשְׁלִים הוֹדָאָתוֹ וְשִׁבְחוֹ עַל זֶה וכ״ש הַבּוֹרֵא הַמֵּעִיר בָּהּ וְהַמֵּפִיק לַהֲבָנָתָהּ וְהָעוֹזֵר לוֹ עָלֶיהָ וְהַמְּעַט מִמָּה שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לוֹ מִן הַהוֹדָאָה עָלֶיהָ הוּא שֶׁנָּרוּץ לְהִדָּבֵק בְּתוֹרָתוֹ וּנְמַהֵר לְקַבֵּל מִצְוָתוֹ וְהִזְהַרְתּוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קיט) חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי וְגוֹ׳ וְאָמַר (שם) מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ וְאָמַר (שם) מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ:
שאל רבBookmarkShareCopy

חובות הלבבות

וְזֹאת הִיא הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁבִּידִיעַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ כִּי מִי שֶׁיֵּדָעֵהוּ בֶּאֱמֶת יִדְבַּק בַּעֲבוֹדָתוֹ וּבְיִרְאָתוֹ כְּפִי יְדִיעָתוֹ בְּלִבּוֹ וּבְמַצְפּוּנוֹ וְיִתְקַיְּמוּ לוֹ חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת וְהָאֵבָרִים בְּלִי טֹרַח וּבְלִי עָמָל אַךְ בַּחֲרִיצוּת וְהִשְׁתַּדְּלוּת וּזְרִיזוּת כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד (תהלים קיט) חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי וְגוֹ׳ וּבוֹ אָמַר הֶחָכָם (משלי ג) אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָמַר (תהלים קו) אַשְׁרֵי שׁוֹמְרֵי מִשְׁפָּט וְגוֹ׳.
שאל רבBookmarkShareCopy

חובות הלבבות

וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַגִּיעַ לִרְצוֹן בּוֹרְאוֹ יִכָּנֵס מִן הַפֶּתַח הַצַּר שֶׁיִּכָּנְסוּ מִמֶּנּוּ הַחֲסִידִים הַסּוֹבְלִים וְכֻלָּנוּ נְקַוֶּה הַטּוֹב וְלֹא יַגִּיעוּהוּ אֶלָּא הַמְמַהֲרִים אֵלָיו הָרָצִים עָדָיו כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ״ל הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְאָמַר דָּוִד (תהלים קיט) חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי.
שאל רבBookmarkShareCopy