תהילים קכב:ג מחשבת ישראל: עקידת יצחק, קול התור וצורת בית המקדש

שמחתי באומרים לי וגו' (תלים קכ"ב) שנראה שהוא מיוסד בשם עולי רגלים גם תקנוהו למביאי הבכורים. ועל השמחה והערבות המגיעים אל הנפש ההיולאניים בשחזון מראיית הבנינים הנחמדים והיפים והמסודרים בטוב התקון יאמר ירושלם הבנוייה כעיר שחברה לה יחדיו כי זאת העיר כלילת יופי משוש לכל הארץ במה שהיתה בנויה בתכלית הסדור והתקון כעיר שנתחברו יושביה יחדיו והוסכמו על ישובה ויופיה לא כעירות שנתישבו לפי ההזדמן ואחר כן הוקפו שאין בנינם עולה יפה ועל המצא שם תשוקה שנית והוא לשמוח בקבוץ גדול מאנשים רבי המספר ובעלי חכמה ועושר הנמצאים באכלוסא אמר ששם עלו שבטים שבטי יה וגומר אף גילת ורנן כאשר תרא' מעמד חכמים ומושב אלהים שופטים בארץ בחכמה ותבונה כמו שאמר ויבאו מכל העמים לשמע את חכמת שלמה וגומר (מלכים א ה׳:י״ד) על זה אמר כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד כי מלכי בית דוד נתיחדו לזה מזולתם. ואחר ביאר התועלת משיתוף האהבה וההכרה שאמרנו אמר שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך לומר כי במה ששואלין ודורשין כלם את שלום העיר ההיא נמצאו כלם אוהבים ^*כי שנים האוהבים לאחד שלשתם אהובים כצ"ל ור"ל כי כאשר יאהב איש את זולתו אהבה שלימה ותמימה צריך לאהוב גם את אוהביו, הלא נמשך מזה בהכרח כי כאשר יאהבו שנים איש או דבר אחד שלישי, גם שלשתם אהובים יחד זה מזה, . כי שנים האוהבים לא' שלשתן אהובים ומזה יחוייב שיהיה שלום בחילך שלוה בארמנותיך כלומר שלום שלום לרחוק ולקרוב ואהבה וריעות והוא מה שפירש באומרו למען אחי וריעי אדברה נא שלום בך. ירצה כי בבחינת המצא שם עם יי' אלה אחים ורעים ידובר ענין השלום והאחוה שהוא מדבר בה כמו שלענין הנפשיי הנמצא שם בבית יי' כמו שיבא יבוקש הטוב בה:

ובמדרש (ב"ר פ' מ"ד) ויוצא אותו החוצה (בראשית שם). רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי וכי מחוץ לעולם הוציאו אלא אחוי ליה שקקי שמייא כד"א (משני ח') עד לא עשה ארץ וחוצות ר' יהודה אומר העלהו למעלה מכיפת הרקיע הוא דא"ל הבט נא השמימה אין הבט אלא מלמעלה למטה. עתה ראה איך כללו החכמים האלה כל מה שאמרנו כי הנה הראשון כיון שהראה לו סדרי המזלות ותוכן מצבם על כל צבאותם וצורותם וענין כל כוכבי לכת במספרם כמשפטם עד דנהירן ליה שבילי דשמיא וא"ל כזה ראה והבט כי כה יהיה זרעך מיושב ומסודר על זה התוכן והאופן עד שיהיה נפלא ביניהם למעלה ורוממות מכל זולתם. ובכלל זה שהסב אותו בעיר אלהים הר קדשו בשוקים וברחובות והראהו חוצות ירושלם של מעלה מוצאיה ומובאיה וכל ענייניה וא"ל כה יהיה זרעך בונה ירושלים כמותה למטה בתכונתה ותבניתה כמו שנתבאר כל זה מתבנית המשכן וצורתו עם סדר עבודתיו ומשרתיו אשר הראה ה' את משה שהכל היה על צורת העולם העליון בכללו וחלקיו כמו שנתפרסם אמותו מדברי הקודמים וממדרשי חז"ל על בנין עיר הקדש והמקדש אמר דוד (ד"ה א' כ"ח) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל כל מלאכות התבנית. ובמראות המראה אשר הראה אל יחזקאל הנביא (מ') על תבנית הבית והעיר לעתיד. וכבר אמרו (תענית ה'.) ירושלם של מטה מכוונת כנגד ירושלם של מעלה שנאמר (תהילים קכ״ב:ג׳) כעיר שחוברה לה יחדו כי באמת שני הבניינים האלו מכוונין זה כנגד זה ומסכימים זה לזה בין לטוב בין למוטב. והיינו דאמר ליה רב נחמן לרב יצחק מאי בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר (הושע י״א:ט׳) א"ל הכי א"ר יוחנן אמר הקב"ה לא אבא בירושלים של מעלה עד שאבוא בירושלם של מטה. והוא עצמו מה שאמרנו תחלה מהיות ההנהגה העליונה מסודרת מהרצון האלהי על כל המעשים האנושיים בלי ספק אשר זה העניין מייחוד המקום הזה במיטב השפע ראשונה והתפשטו משם אל כל האקלים המשובח ואחר כך לכל קצות הארץ ביארוהו המשוררים יפה במזמור (תהילים מ״ח:ב׳) גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלהינו הר קדשו. כמו שהוא מבואר בקצת עיון כי על זה חתם ואמר סובו ציין והקיפוה ספרו מגדליה שיתו לבכם לחילה וכו'. ירצה כיון שעד הנה הגיע שיעור מעלת זה המקום וסגולת בניינו ותוכן יישובו סבו אותה תמיד וספרו מגדליה ושיתו לבכם לחילה ופסגו ארמנותיה ותהי לכם חזות הכל במידה במספר ובמשורה למשמרת למען תספרו לדור אחרון בנים יולדו אחר החרבן ימים רבים כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו לימי עולמים ונבנתה עיר הקדש על תלה כנגד ירושלים וארמון על משפטו ישב כנגד ארמונו של עולם מרום מראשון וכל זה בכלל דברי ר' יהושע בשם רבי לוי:

שפע החסד עפ״י הכתוב: כטל חרמון שיורד על הררי ציון, טל החרמון הוא במדת החסד, שפע הרחמים עפ״י הכתוב: בונה ברחמיו ירושלים. טובה עפ״י הכתוב: וראה בטוב ירושלים. ועפ״י הכתוב: ההר הטוב הזה והלבנון, וכל אלה הם ביעודו של מב״י כי ציון בטוריא דיוסף עפ״י המדרש כנ״ל. כל זמן שציון שוממה הרי שולטת בה רוח הטומאה ומכשילה את דרך המעבר של השפע העליון, ורק בנין ירושלים מחזיק את הקשר הזה עפ״י הכתוב: ירושלים הבנויה כעיר שחברה לה יחדיו.