שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֗וֹת לְדָ֫וִ֥ד לוּלֵ֣י יְ֭הוָה שֶׁהָ֣יָה לָ֑נוּ יֹֽאמַר־נָ֝א יִשְׂרָאֵֽל׃
חובות הלבבות
וְאִם יְבַקֵּשׁ אָדָם בַּזְּמַן הַזֶּה לִרְאוֹת מָה שֶׁהוּא דּוֹמֶה לָעִנְיָנִים הָהֵם יַבִּיט בְּעֵין הָאֱמֶת עָמְדֵנוּ בֵּין הָאֻמּוֹת מֵעֵת הַגָּלוּת וְסִדּוּר עִנְיָנֵנוּ בֵּינֵיהֶם. עִם מָה שֶׁאָנוּ בִּלְתִּי מַסְכִּימִים עִמָּהֶם בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי. וְהֵם יוֹדְעִים בָּזֶה. וְיֵרָאֶה כִּי עִנְיָנֵנוּ אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב מֵעִנְיְנֵיהֶם בַּמְּזוֹנוֹת וּבַטְּרָפִים. וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה טוֹב מֵעִנְיְנֵיהֶם בְּעִתֵּי הַמִּלְחָמוֹת וְהַתִּגְרוֹת. וְתִרְאֶה הַבֵּינוֹנִים וְהַכַּפְרִיִּים שֶׁבָּהֶם טוֹרְחִים יוֹתֵר מִן הַבֵּינוֹנִיִּים שֶׁבָּנוּ וְהַדַּלִּים אֲשֶׁר בְּקִרְבֵּנוּ. כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחָנוּ יוֹצְרֵנוּ יִתְבָּרַךְ (ויקרא כו) וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים וְגוֹ׳. וְאָמַר עֶזְרָא (סימן ט) כִּי עֲבָדִים אֲנַחְנוּ וּבְעַבְדֻתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמַר (תהלים קכד) לוּלֵי ה׳ שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם וּשְׁאָר הַמִּזְמוֹר. וַאֲנִי עָתִיד לְהַרְחִיב בְּשַׁעַר קַבָּלַת עֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים בְּזִכְרוֹן רַב טוּב הָאֱלֹהִים עָלֵינוּ בְּתוֹרָתוֹ אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ מָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּי בעז״ה.