לְגֹזֵ֣ר יַם־ס֭וּף לִגְזָרִ֑ים כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
גבורות השם
עוד שם (ב"ר מד, כא) גם קריעת ים סוף הראה לו, שנאמר (בראשית טו, יז) "אשר עבר בין הגזרים", ונאמר (תהלים קלו, יג) "לגוזר ים סוף לגזרים". בארו בזה דבר מופלא מאוד, כי הראה לאברהם המעלה הגדולה אשר יש לישראל שהם מושלים על עולם הטבע, שהטבע נדחה מפניהם*, והיה זה בקריעת ים סוף, שהיתה הטבע נדחית מפניהם. והראה זה לאברהם במה שעבר בין הגזרים, כי הגזרים האלו מורים על הדברים החומרים, שכל בהמה היא חמרית, וכאשר היה עובר בין הגזרים, מורה* שהברית שיש לאברהם עם הקב"ה הוא למעלה מן הטבע, והנהגתו שנוהג עם אברהם הוא על ידי בטול הטבע. לכך היה עובר בין הגזרים, לומר כי הנהגת הקב"ה עם אברהם בביטול הטבע ולדחות אותה, ולכן הראה לו בזה קריעת ים סוף. ותתיישב* (-ה-)[ב]דברים האלו אחד לאחד, ותמצא דברים נפלאים מאוד מאוד.
גבורות השם
רבי אליעזר בן עזריה אומר, בזכות השבטים קרע הים, שנאמר (חבקוק ג, יד) "נקבת במטיו", ונאמר (תהלים קלו, יג) "לגוזר ים סוף לגזרים", עד כאן. ביאור זה, שכבר אמרנו שקריעת ים סוף שנדחו המים ונבקעו מפועל נבדל, כמו שהתבאר. ולפיכך בזכות השבטים נקרע הים, כי קדושת השבטים היה מושל על הים הטבעי. ולכל הפירושים תמצא כי הנבדל מושל על הטבעי, והיה לשבטים קדושה אלקית, וזה קרע הים. ודוקא נקט זכות השבטים, שהשבטים הם גזרים וחלקים של ישראל, והם חלקו וגזרו הים, כדכתיב (תהלים קלו, יג) "לגוזר ים סוף לגזרים".
גבורות השם
"אז ישיר וגו'" (שמות טו, א). במדרש, מהו "אז". עשה הקב"ה לדורו של אנוש היבשה ים, שנאמר (בראשית ד, כו) "אז הוחל לקרא בשם ה'". ולנו עשה הים יבשה, ב"אז" אנו מקלסים אותו. דבר אחר, למה ב"אז". אמר משה ב"אז" קראתי תגר לפני הקב"ה, שנאמר (שמות ה, כג) "ומאז באתי אל פרעה". בלשון שסרחתי, בלשון זה אני מתקן ואקלס אותך. דבר אחר, "אז" אל"ף אחד זיי"ן* שבעה, הרי שמונה, בזכות המילה שנתנה לשמונה נקרע הים, ב"אז" אנו נקלס. אמר רבי לוי, "לגוזר ים סוף לגזרים" (תהלים קלו, יג), שכן בלשון ארמי קורין למהולין 'גזורין', בזכות המילה נקרע הים, עד כאן.