יוֹד֣וּךָ יְ֭הוָה כָּל־מַלְכֵי־אָ֑רֶץ כִּ֥י שָׁ֝מְע֗וּ אִמְרֵי־פִֽיךָ׃
עקידת יצחק
דרש ר' עולא רבא אפתחא דבי נשיאה מאי דכתיב (תהלים קל"ח) יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך. מאמר פיך לא נאמר אלא אמרי פיך: בשעה שאמר הקב"ה אנכי ה' אלהיך לא יהיה לך אלהים אחרים אמרו אומות העולם לכבוד עצמו הוא דורש כששמעו כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך חזרו והודו למאמרות הראשונות. רבה בר יצחק אמר מהכא (שם קי"ט) ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך וכי ראש דברך אמת ולא סוף דברך אלא מה סוף דברך אמת אף ראש דברך אמת (קידושין ל"א.).
דרשת שבת הגדול
במדרש הנזכר שאמר כי כל פעולה ומעשה הקב"ה הוא למענו. וכן הוא בברייתא דשנו* (אבות פ"ו מי"א) "כל מה שברא הקב"ה* בעולמו, לא בראו אלא לכבודו". ומעתה יש לשאול שאלה גדולה, דבפרק* קמא דקידושין (לא.), דרש עולא אפתחא דבי נשיאה, מאי דכתיב (תהלים קלח, ד) "יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך", "מאמר פיך" לא נאמר, אלא "אמרי פיך". בשעה שאמר הקב"ה "אנכי" (שמות כ, ב) ו"לא יהיה לך" (שם פסוק ג), אמרו אומות העולם לכבוד עצמו הוא דורש. כיון שאמר (שם פסוק יב) "כבד את אביך ואת אמך", הודו למאמרות הראשונות. רבא אמר, מהכא (תהלים קיט, קס) "ראש דברך אמת", ראש דברך אמת, ולא סוף דברך. אלא מסוף דברך ניכר שראש דברך אמת.