דניאל י:יא מחשבת ישראל: מורה נבוכים

איני צריך לבאר ה׳חלום׳ מה הוא. אמנם ה׳מראה׳ – והוא אמרו: ״במראה אליו אתודע״ – והיא אשר תקרא ׳מראה נבואה׳ ותקרא גם כן ״יד יי״ והיא גם כן תקרא ׳מחזה׳ היא ענין איום מחריד יחובר לנביא בעת היקיצה – כמו שהתבאר בדניאל באמרו: ״ואראה את המראה הגדולה הזאת ולא נשאר בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח״; ואמר: ״ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה״; ואמנם, דיבור המלאך אליו והעמידו לו – כל זה ב׳מראה הנבואה׳. ובכמו זה הענין יתבטלו החושים גם כן מפעולתם ויבוא השפע ההוא לכח הדברי וישפע ממנו על הכח המדמה וישלם ויעשה פעולתו. ופעמים תתחיל הנבואה ב׳מראה הנבואה׳ ואחר כן ירבה הרתת ההוא וההתפעלות החזק הנמשך אחר שלמות פעולת המדמה ואז תבוא הנבואה – כמו שבא באברהם אשר בא בתחילת הנבואה ההיא ״היה דבר יי אל אברם במחזה״ וסופו ״ותרדמה נפלה על אברם וגו׳״ ואחר כן ״ויאמר לאברם וגו׳״.