מִ֭צָּפוֹן זָהָ֣ב יֶֽאֱתֶ֑ה עַל־אֱ֝ל֗וֹהַּ נ֣וֹרָא הֽוֹד׃
פרדס רמונים
זהב הוא רמז אל מדת הגבורה. כד"א (איוב לז כב) מצפון זהב יאתה. ולפעמים יתייחס אל הבינה והארכנו בשער הגוונים פרק ג' ע"ש:
פרדס רמונים
ויש מי שפי' בענין אחר וז"ל כ' והדרכים והנתיבות מענין א' נטען הכף של כ"ב אותיות נקראת כבוד והיא צורת שכל קבוע והוא הנתיב שלה ע"כ. ולנו האות הזה רומזת בבינה שהיא אמא עלאה [ד] והיא כף אחת עשרה זהב כי מצפון זהב יאתה (איוב לז כב). והיא מלאה קטרת שהיא הקושרת העולמות כלם ומכחה מתייחדים. או אפשר שהם כ' דגושה בסוד כף חובה גבורה. כף רפויה בסוד כף זכות גדולה. ואפשר שתהיה במלכות כדכתיב (שמות לג כג) והסרותי את כפי. בערך בחינות התחתונות שבה והיא דגושה בעת קבלתה מן הגבורה ורפויה בעת קבלתה מן הגדולה. ובתקונים (בהקדמה ד"ו.) ופעמים רבות פי' כ' כתר בסוד י' ממעלה למטה וי' ממטה למעלה הם שני יודין דהיינו כף שפי' כתר והיינו הכתר בבחינת הבינה וזה מוכרח מכמה מקומות והעתקנוהו בשער ממטה למעלה פ"א:
תקוני הזהר
שׁוֹר לִשְׂמָאלָא לָקֳבֵל לִבָּא, ה' הֶבֶל דְּלִבָּא, תַמָּן ה' (איוב לז כב) מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה, בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִיהִי ה' בְּלִבָּא, הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין.