במדבר ז:ט קבלה: תקוני הזהר

וְלִבְנֵ֥י קְהָ֖ת לֹ֣א נָתָ֑ן כִּֽי־עֲבֹדַ֤ת הַקֹּ֙דֶשׁ֙ עֲלֵהֶ֔ם בַּכָּתֵ֖ף יִשָּֽׂאוּ׃

תקוני הזהר

בְּהַהוּא זִמְנָא נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם, דְּאִיהוּ קוֹל יַעֲקֹב, קוֹל הַשּׁוֹפָר, וּלְאָן סָלְקִין לֵיהּ לְגַבֵּי אַבָּא וְאִימָּא, וְכַד נָחִית נָחִית בִּתְרֵין נְקוּדִין דְּאִינוּן שְׁבָ"א תְּרֵי יַרְכֵי קְשׁוֹט, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם) יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם, כְּגוֹן עַל כָּתֵף יִשָּׂאוּ
שאל רבBookmarkShareCopy

תקוני הזהר

(במדבר ז ט). (ואבא נחית) בַּצַּדִּיק, דְּאִיהוּ שׁוּרֵ"ק בִּנְקוּדַת (חיר"ק) חֲדָא, כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחוֹקֵק סָפוּן (דברים לג כא), קִשּׁוּרָא דִתְרֵין יַרְכִין דִּקְשׁוֹט, דְּאִיהוּ דָּכְיָם, דָּךְ יָם, דָּ"ךְ דִּכְלִיל כ"ד אַתְוָון דְּיִחוּדָא תִּנְיָינָא, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (תהלים עד כד) אַל יָשׁוֹב דַּךְ נִכְלָם,
שאל רבBookmarkShareCopy

תקוני הזהר

וְרָזָא דְמִלָּה וְשַׂמְתִּי כַּ"דְכֹ"ד שִׁמְשׁוֹתַיִךְ (ישעיה נד יב), וְאִיהִי כַּדָּ"הּ בְּתַרְוַיְיהוּ, וְאַל יָשׁוֹב דָּ"ךְ נִכְלָם. וְצָרִיךְ דְּלָא אִשְׁתַּמַע קָלָא בְהַהוּא דָךְ, אֶלָּא יִשְׂאוּ נְהָרוֹת, נָשְׂאוּ לָא כְּתִיב אֶלָּא יִשְׂאוּ, בְּגִין עַל כָּתֵף יִשָּׂאוּ,
שאל רבBookmarkShareCopy