במדבר יב:ג קבלה: תקוני הזהר, שערי קדושה, פרדס רמונים ושער הפסוקים

וְעוֹד כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ, דָא מֹשֶׁה דִכְתִיב (במדבר יב ג) וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד, דְּאִתְתָּרַךְ רוּחֵיהּ אַבַּתְרַיְהוּ. וְעוֹד כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ מָאן דְּאִיהוּ אִישׁ צַדִּיק דְּאָזַל נָע וָנָד מֵאַתְרֵיהּ כְּשְׁכִינְתָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ (בראשית ח ט) וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ, דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ רַבָּנָן בְּזִמְנָא דְאִתְחֲרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא גָזַר עַל בָּתֵּי הַצַּדִּיקִים דְּיִחָרְבוּ, דְאָזְלִין כָּל חַד נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ, דְּדַיּוֹ לְעִִבֶד לְמֶהֱוִי כְּרַבֵּיהּ, וְרָזָא דְמִלָּה נֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה אַיֵּ"ה דִמְרַחֵם עֲלֵיהּ, אוּף הָכִי (ישעי, נא יח) אֵין מְנַהֵל לָהּ וְגוֹמֵר, וּבְגִין דָּא דַיּוֹ לְעִִבֶד לְמֶהֱוֵי כְּרַבֵּיהּ, וְלֵית לֶחֶם אֶלָּא אוֹרַיְיתָא, הַאי גָּרַם לְמָארֵי תוֹרָה דְּאָזְלִין מִתְתַּרְכִין.

אמנם הענוה והשפלות, אין מדה גדולה ממנה כי משה רבינו ע"ה רבן של כל הנביאים בתורה ובמצות ויראת חטא לא נשתבח אלא בענוה שנאמר (במדבר י"ב ג') והאיש משה ענו מאד, צא ולמד מן הקב"ה שהניח שמי מרום ויורד לשכון אצל השפלים שנאמר (ישעיה נ"ז ט"ו) מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח, וכתיב (תהלים ל"ד כ') קרוב ה' לנשברי לב, וכתיב (תהלים ט"ו א') מי יגור באהליך וכו' נבזה בעיניו נמאס,

וכל מי שהוא ענו גורם להשרות שכינה על האדם בארץ, שנאמר (שמות כ' י"ח) ומשה נגש אל הערפל, מי - גרם לו זה ענותנותו, שנאמר (במדבר י"ב י"ג) והאיש משה ענו מאד: