במדבר יב:ז קבלה: שערי אורה, זוהר חדש, מגלה עמוקות ותקוני הזהר

וממקום זה יונקים הנביאים נבואתם, כאמרו; כה אמר י"י צבאות. ודע כי מעלת משה רבינו עליו השלום היתה על כל הנביאים כולם, ומשה רבינו לא נשתמש במילת יהו"ה צבאות, לפי שמעלתו היא דבקה ביהו"ה, ואינו צריך להסתכל במראות הצובאות. לפיכך נאמר כי משה רבינו עליו השלום נסתכל באספקלריא מצוחצחת, שנאמר: פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות ותמונת יהו"ה יביט (במדבר יב, ו). ושאר הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מצוחצחת, הדא הוא דכתיב: וביד הנביאים אדמה (הושע יב, יא), ואמר: אם יהיה נביאכם יהו"ה במראה אליו אתודע' הוא סוד מראות הצובאות ולפיכך מראות הנביאים הן בשם יהו"ה צבאות, ולפיכך מזכירין הנביאים תמיד יהוה צבאות, שהוא מקום יניקתם,

כְגַוְּונָא דְּאִשְׁתְּלֵים בְּמ' יוֹם בִּמְעֵי אִמֵּיהּ גּוּפָא דִלְתַתָּא, הָכֵי אִשְׁתְּלֵים לְעֵילָא. וְעַל דָּא (במדבר י״ב:ז׳) בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. דְּאִשְׁתַּכְלֵל לְעֵילָא בְּבֵיתָא דִילִי, כְּגַוְּונָא דְבֵיתָא דִלְתַתָּא.

והספירה הזאת נקראת במקומות הרבה בינ"ה, והטעם, כי הוא סוד המליץ העליון עומד בין הספירות העליונות ובין הספירות התחתונות, היא המאצלת על כל שאר הספירות אצילות שפע וברכה מן הכתר העליון. ועל ידי הספירה הזאת יתבונן האדם עיקר העיקרים ויסוד כל היסודות, שאלמלא היא אין דרך ליכנס לידיעת קדמותו יתברך, והרי היא כדמיון המליץ הנאמן, כאמרו: אנכ"י עומד בין יהו"ה וביניכם (דברים ה, ה).