במדבר יט:יד קבלה: זוהר חדש, תקוני הזהר ושערי אורה

וְאִית דְּלָא מִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְתָא דִּבְעַל פֶּה לִשְׁמָהּ, וְאִתְּמַר בְּהוֹן (שמות א) וַיְמָרַרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, דָּא קוּשְׁיָא, בְּחֹמֶר, דָּא קַל וָחֹמֶר. וּבִלְבֵנִים בְּלִבּוּן הַהֲלָכוֹת. דַּעֲלַיְהוּ אִתְּמַר וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתְּנוּ. בְּכָל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה, דָּא בָּרַיְתָא. אֶת כָּל עֲבוֹדָתָם, דָּא פִּסְקָא. אֲשֶׁר עָבְדוּ בָּהֶם בְּפָרֶךְ פִּרְכָא. כַּד מָטוּ לְעָמְקָא שֶל הֲלָכָה אִתְּמַר בְּהוֹן לֵית הֲלָכָה כִּפְלוֹנִי. וְאִית אָחֳרָנִין דְּאִנּוּן מָארֵי (תורה) דְּמִשְׁתַּדְּלִין בָּהּ לִשְׁמָהּ, תְּרִיסִין דְּבֵהּ מִדְרָשָׁא דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (במדבר יט) אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל. כְּמָה דְּאוֹקְמוּהּ מָארֵי מַתְנִיתִין אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיְּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ.

וְלֵית מִיתָה אֶלָּא עֹנִי. דְּאוֹקְמוּהּ בֵּהּ, פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכַל. וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר (ישעיהו כ״ו:י״ט) יִחְיוּ מֵתֶיךָ. אִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (במדבר י״ט:י״ד) אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל. דְּוַדַּאי בְּהוֹן אִתְקַיְּמַת שְׁכִינְתָּא. וְעָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָחַיָּא לוֹן בֵּהּ. כְּמָה דְּאוֹקְמוּהּ כָּל הַמְקַיִּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ וְגוֹ'. נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, אִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן אִם נבלת בְּהִתְנַשֵּׂא. וְאָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין כָּל הַמְנַבֵּל עַצְמוֹ עַל הַתּוֹרָה, לַסּוֹף מִתְנַשֵּׂא.

וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ בִצְלוֹתָא לְמִשְׁמַע בָּהּ סֵפֶר תּוֹרָה, לְמֶהֱוִי בֵּיהּ קָרְבָּנָא שְׁלִים בְּאָדָם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (שם יט יד) זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם, וּבְגִין דָּא מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעִבָה (משלי כח ט).