במדבר כג:ח קבלה: מגלה עמוקות וזוהר חדש

אופן נא
איתא בספר סודי רזי שחיבר בעל הרוקח, החמה יש לה ד' פנים מכל ד' רוחות שהם ד' תקופות, תשרי פניה קר ולח, טבת קר ויבש, ניסן חם ולח, תמוז חם ויבש. ולפי שיש מלאך ממונה על החמה ושמו גלג"ליא"ל, ומלאך הממונה על לבנה שמו אופניא"ל, וזה שאמר בלק מתחלה לבלעם ארה לי (במדבר כב ו), שראה שישראל הם מאור הקטן ויהושע פני לבנה (כמאמרם ז"ל בב"ב דף ע"ה.), לכן אמר לשון ארה, שכן אר"ה נוטריקון "אופניאל "ראש "הירח, וכן אר"ה בגימטריא כ"ח אופני"אל, שכן כ"ח עתים יש לירח, ועליו אמר בלק כלחוך השור (במדבר כב ד), שהוא יהושע בכור שור, ובלעם אמר לקלל משה בעצמו שהוא פני החמה, שממנו היה מתירא בלק שאמר כי רב הוא, על מאור הגדול שהוא פני חמה, לכן לא רצה לקלל רק יהושע שבא מיוסף שנקרא שור, ועליו קאמר אר"ה, ז"ש אולי אוכל נכה בו, כמו שאמרו בב"ק דף קט"ו (ע"א) שמנכין את הדמים, אבל על החמה שהוא מלך בגדוד, היה מתירא ממנו. ובלעם שהיה גבה רוח ושונא את ישראל יותר מבלק, רצה לשלוח יד בחמה עצמה, לכן אמר קבה, שנרמז בה מלאך הממונה על החמה שנקרא גלגליא"ל, שהוא כלול מן ק"ז כחות כמנין קב"ה. ובלק חשב שעבור זה לא בא בלעם, לפי שבקש ממנו דבר קטן, ולכן שלח אחר כך קב"ה. והשיבו הקב"ה (במדבר כב יב) לא תאור את העם שהם פני לבנה, כי ברוך הוא קאי על משה רבינו שהוא פני חמה (כ"ש בב"ב דף ע"ה), ולכן אמר בלעם בלק שלח אלי לכה ארה ל"י, במלת לי נרמז "לבנה "ירח, ואני אמרתי לקלל גם כן החמה בעצמה, ואמרתי קבה לקלל גם משה שהוא חמה, מה אקוב וגו' (במדבר כג ח), זה שאמר (במדבר כג ט) כי מראש צורים אראנו, רואה אני זכותו של משה, שבשבילו נברא העולם בראשית בזכות משה (עיין ב"ר פ"א ד'), ועליו קאמר מראש צורים אראנו, ומשה הוא ראש לכל היצורים והוא פני החמה, והנה זה סוד מסוה שזכה בו משה (שמות לד לג) שסודו מה, בזוהר פרשת יתרו (זוהר ח"ב ע"ט ע"א, שם זוהר ח"ב קצ"ז ע"א) משה נקרא מה, וזכה לפני חמה שהוא סוד מלאך הממונה על החמה שנקרא גלגליא"ל, וז"ש גלגליא"ל גלגל חוזר בעולם, ר"ל משה הוא כלל העולם, כמו שאמר ויזכור ימי העולם משה עמו (ישעיה סג יא), וגם משה הוא סוד "מטטרון "שר "הפנים, כי גלגל במילואו כזה גימ"ל למ"ד גימ"ל למ"ד, עולה במספר מטטרון, וגלגל הוא סוד מסו"ה, דהיינו ס"ו בחשבון גלגל נכנס בתוך שם של מ"ה שהוא משה, נמצא שסוד גלג"ל הוא חוזר בעולם, ובזה רמזו רז"ל פני משה פני חמה, שפני חמה הוא מלאך הממונה על החמה שנקרא גלגל, ובו זכה משה בסוד מסו"ה. ועל זה התחיל משה מאחר שאתה החלות להראות את עבדך, מתחלה זכיתי לס"ו אורות שהוא סוד גלגל במסוה, על זה אמר את גדלך. ואחר כך זכה משה שקראו הקב"ה עבד, כמו שאמר לא כן עבדי משה (במדבר יב ז), ובמילת עבד זכה אז לי' כחות של גלגליאל, שכן עב"ד בגימטריא ע"ו. על זה אמר את ידך החזקה, במה שהחלות להראות את עבדך וקראתי אותי עבד, בזה זכיתי עוד לי' כחות של מלאך הממונה על החמה, ועוד חסרים ממנו ל"א כחות של אותו המלאך, לכן אמר אשר מי א"ל בשמים ובארץ, רמז על אלו הכחות ל"א שיש למלאך גלגליא"ל שלא זכה בו משה, לכן רצה ליכנס לארץ ישראל ולהרוג ל"א מלכים, ובזה יהיה שלם בכל ק"ז כחות של גלגליא"ל. השיב לו הקב"ה רב לך, ר"ל די לך בסוד גלגל שיש לך בסוד מסו"ה, אל תוסף דבר אלי, ר"ל (א"ל) [אל"י]דייקא. שתרצה להשלים אותיות ל"א לגלגליא"ל, וזהו אל"י שיהיה אל"י, ודייקא על ג' אותיות הנשארים מן מלאך גלגליא"ל צו את יהושע וחזקהו באלו ל"א כחות, שיהרוג הוא ל"א מלכים:

אופן סב
איתא בספר ר' אליעזר מגרמיזא שהחמה יש לה י"ג שמות על לבה, ולכן י"ג פעמים אור במעשה בראשית, ויש לה ח' מלאכים המנהיגים אותה, ה' מלאכים מנהיגים אותה ביום, ג' בלילה, ולכן ה' פעמים אור ביום הראשון, שהם כנגד ה' מלאכים שמנהיגים אותה ביום, ח' פעמים אור ביום ד', כנגד ח' מלאכים שמנהיגים אותה ביום ובלילה. ולכן אל אדון על כל המעשים (שחרית לשבת), יש בב' חרוזות ראשונות בכל אחד ה' תיבין, וכן ב' חרוזות אחרונות בכל אחד ו' תיבין, שהם בגימטריא כ"ב, שכן שמ"ש באל"בם בגימטריא כ"ב. והנה במלת חמה, לדעתי נרמז נוטרייקון ח' מ"לאכים ה"מנהיגים, ולמפרע ה' מ"לאכים ח"שובים. ר"ל אותן ה' מלאכים שכנגדן רמז ביום א' ה' פעמים אור, הם יותר חשובים מן אותן ג' המנהיגים אותה בלילה. ולפי שמשה הוא פני חמה (ב"ב ע"ה ע"א), לזה אמר אתה החלות להראות, ר"ת אה"ל, שהוא סוד לשמש שם אה"ל בהם (תהלים יט ה), וקשה מלת בהם אמאי קאי, אבל רזא דמלת ב' אלפי ביתין הם שבהם נבראו כל העולמות, והם עיקר רל"א שערים, א"ת ב"ש הוא סוד עולה ויורד, אל"בם הוא סוד עולה ולא יורד, והוא כלל ועיקר הלבוש. וז"ש (מלאכי ב י) אב אחד לכלנו אל אחד בראנו, ר"ל א"ב רומז על א"לף בית כפשוטה, אל אחד רומז על אל"בם. והנה על אלו השני אלפי ביתין רמז הכתוב שיש לשמש אהל, ורזא דמלה באלבם שמש הוא יב"י בגימטריא כ"ב, ובא"ת ב"ש שמ"ש הוא בי"ב, שם גדול שצריך לכוין בו בסוף אהבה רבה (תפלת שחרית) באמרך הבוחר "בעמו י"שראל ב"אהבה, ר"ת בי"ב, שאז מתגלה פני אריה ברקיע שהוא בגמטריא ב"וחן חשבון ארי"ה, וכשתצרף בי"ב שהוא בגימטריא י"ד, עם אותיות אל"בם שהם בגימטריא כ"ב, הרי כ"ב וי"ד בגימטריא אה"ל, ז"ש ונקדש בכבד"י (שמות כט מג). וזה סוד לשמש שם אהל, ובמה שם אהל לשמש, לזה אמר בהם, ר"ל באותן אותיות התורה שאמר אחר כך (תהלים יט ח) תורת ה' תמימה, שהיא נארגת על א"ת ב"ש ועל אל"בם, שהם עיקרי רל"א שערים (רל"א אלפין ביתין המוזכרים בספר יצירה), בהם תמצא סוד אהל שיש לשמש, שכן באותו אלפא ביתי"ן עולה מספר שמ"ש א"הל, וכן אמר ויזרח ל"ו השמש (בראשית לב לב), ל"ו דייקא. לכן בכל יום ל"ו חלקים מתארך היום בקיץ ל"ו חלקים בבוקר ל"ו בערב. וזה רמז משה בכאן מאחר שאתה החלות להראות שאני פני שמש, כמ"ש משה יקח את האהל (שמות לג ז), ומפרש איך יכול לעשות מן שמש אהל, מתחלה אותיות אלב"ם שהם אותיות עולות ואינה יורדת, זה נרמז במלת את גדלך, כי שם הוא גדולתו של הב"ה, ושם באותיות אל"בם חשבון שמש, הוא כ"ב כמנין אותיות התורה מא' ועד ת', זה נרמז במלת א"ת גדלך, כי אותיות אל"בם הוא מצד החסד, ואותיות א"ת ב"ש הם מצד הדין, ושם בא"ת ב"ש שמש עולה י"ד. ז"ש את י"דך החזקה, הרי כשתצרף כ"ב עם י"ד, הרי אהל של שמש. על כן בקש משה ע"ה להשיג אספקלריא המאירה, אעברה נא ואראה, במלת אעברה תמן נרמזים ב' נשיאים של חמה ושל לבנה, שכן נשיא של החמה גלגלי"אל, ושל לבנה אפני"אל, שניהם יחד חשבון אעב"רה עם הכולל, ובמלת נ"א כשתמלא נ"א, נרמז סוד אריה כמ"ש ועתה יגדל נ"א (במדבר יד יז), ר"ל שתגדל אותיות נ"א ותמצא בהם כ"ח אד"ני, שהוא סוד רי"ו, וכן גם כן גבורה, וא' היותר מן מלת נא, תצרף עם גלגליאל אופניאל, כי גלגליאל הוא מצד החמה, עליו קאמר אתה החלות להראות את גדלך, שהוא מצד החסד והגדולה אספקלריא המאירה. וכנגד הלבנה שהוא מלאך אפניאל, אמר את ידך החזקה שהוא מצד גבורה, שהוא גם כן עולה רי"ו כמנין ארי"ה. ועל שנים אלו אמר מי אל בשמים ובארץ, שמים הוא סוד החמה, ארץ הוא סוד לבנה, כנגד החמה אמר כמעשיך, כי גדולים מעשי ה' (תהלים קיא ב), כנגד לבנה אמר כגבורתך. לכן אמר ואראה את הארץ, במלת האר"ץ נרמזין המרכבות של מלאך גלגליאל, שכתב ר' אליעזר מגרמיזא שיש לו רצ"ו חיילות כמנין הא"רץ, שאז היה יכולת בידו להשיג כולו, עליו אמר בלעם מראש צור'ים אראנו (במדבר כג ט), גלגליאל הוא ראש לכל הצורים שהן המרכבות של רצ"ו כמ"ש, וכן אמר משה הצור תמים פעלו (דברים לב ד, והטעם אל אמונה, ר"ל צירוף אל, עולה צו"ר בריבוע כזה (א"לף א"לף ל"מד), מזה הטעם אמר מה אקוב לא קבה אל (במדבר כג ח), על שם אל שהוא אצל משה פני חמה, שכן המלאכים של החמה הם רצ"ו, לכן אמר מראש צורים אראנו, קאי על שם של אל, ועל משה שהוא פני חמה, ומזה הטעם אמר משה מאחר שהחלות להראות לי סוד פני חמה, אשר מי אל בשמים, זכר שם א"ל, שמן אותו שם של אל מתפשטין רצ"ו חיילות אלפים ורבבות המנהיגים את החמה. וזה נרמז במלת אעב"רה, שהוא בגימטריא רבו"ע, ר"ל כשאני רואה רבוע אותיות אל, ממנו מתפשטין חיילות רצ"ו כמ"ש את הא"רץ, ר"ל אותיות שמות שממנו מתפשטין חיילות של רצ"ו כמנין האר"ץ. השיב הק"בה שכבר השלים משה חלוקו בסוד אלוה שהוא חלוקא דרבנן, כדאיתא בזוהר בסבא עמוד קע"ד (זוהר ח"ב צ"ז ע"ב) בפסוק (שמות כא ח) בבגדו בה, שהלבוש של נשמה הוא אלוה, והוא סוד אמרת אלוה צרופה (משלי ל ה), ר"ל פורפירא דנשמתא שהוא מלשון בצע אמרתו (איכה ב יז), הוא אלוה, והוא צרופי אותיות התורה. ואפשר שעל כן אמר משה מי אל בשמים ובארץ, כי שם של אלוה איתא בזוהר א"ל מסיטרא דחסד, והוא מסטרא דתפארת, שמים ה' מסטרא דמלכות ארץ. ולכן רצה ליכנס לארץ שיזכה ללבוש של אלוה, והוא על דרך מ"ש חז"ל (כתובות ק"י ע"ב) כל מי שדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, וכל הדר בארץ ישראל כמי שיש לו אלוה, רזא דמלה שכר של צדיקים הוא י"ש, כמ"ש להנחיל אוהבי יש (משלי ח' כא), ובגד של נשמה שזוכה לשכר עולם הבא, הוא אלוה, כמ"ש אמרת אלוה צרופה (משלי ל'), שהוא לבוש של נשמה, ובו זכה לשכר של עולם הבא, כמו שנאמר מגן הו"א לכל החוסים בו (שם), הוא דייקא אותו לבוש של אלוה, בו זוכה למגן שהוא שכר של עולם הבא, כמ"ש אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד (בראשית טו א), וזה נרמז במה שאמרו הדר בארץ ישראל יש לו אלוה, יש הוא השכר של עולם הבא, אלוה הוא הלבוש שיש לנשמה לגן עדן, ואם כן לזה היה נתאוה משה ליכנס לארץ ישראל ולהתלבש בלבוש של אלוה שהוא חלוקא דרבנן. השיב הקדוש ברוך הוא רב לך, מה רב טובך שכרך הרבה, צו את יהושע וחזק"הו, אמר בתוספות ה"ו, שישלים גם הוא שם של אלוה כשיהרוג ל"א מלאכים, אזי זוכה ללבוש של אל, ואתה תתן לו וסמכת את ידך עליו (במדבר כז יח), שסמכת בשתי ידים הם סוד חזקהו ואמצהו, והוסיף לו לתשלום חלוקא דרבנן:

דָּבָר אַחֵר, יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לְיוֹנָה, וְהַכְּנָפַיִם לְמִצְוֹת, כְּמוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהַיּוֹנָה יֵשׁ לָהּ כְּנָפַיִם, וְהַכְּנָפַיִם שְׁלֵימִים, לֹא יֵשׁ עוֹף בָּעוֹלָם שֶׁיִּקָּחֶהָ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם שְׁלֵמִים בְּמִצְוֹת, לֹא יֵשׁ בְּכָל הָעוֹלָם מִי שֶׁיּוּכַל לָהֶם. כְּמוֹ שֶׁהוּא כָּתוּב בְּפ' בִּלְעָם (במדבר כ״ג:ח׳) מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם ה'. וְאַחַר כַּךְ זָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם, וַיִּחַר אַף ה' בָּהֶם.