וְנָתַתָּ֥ה מֵהֽוֹדְךָ֖ עָלָ֑יו לְמַ֣עַן יִשְׁמְע֔וּ כָּל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
פרי עץ חיים
ענין על הניסים, כבר ידעת מה שכתוב בתיקונים, כי נ"ה הם ב' פקודין, דאתמר בהון פקד פקדתי, והם חנוכה ופורים, שבהם מתגלין האורות דנ"ה. והנה בנצח שם הויה, ובהוד אדנ"י, הנזכר בתיקונים, והם מ"ה ואדני, גי' נ"ס, ויסוד כלול בגויהו, הכולל נ' שערים, גי' י"ם, לכן נקרא על הנסים, נס י"ם. והנה נמצא, כי נ"ה נקראו נסים, לכן אומרים בחנוכה ופורים על הנסים. מ"כ, כל הגאולות ראשונות, היו בסוד ההוד, ולכן כל השירות הם בלשון נקבה, דאיהי בהוד. ואפילו גאולת מצרים, היה על ידי בתיה בת פרעה, ולפיכך כתיב ונתת מהודך עליו. וכן גאולת סיסרא, היה על ידי דבורה ואשה יעל. וכן גאולת יון, ע"פ בת מתתיהו, והיה אז בתיקון הוד, לפיכך הם ח' ימי חנוכה, כי הוד ספירה ח'. ופורים היה על ידי אסתר. אבל לעתיד לבא, יהיה הגאולה מצד הנצח, ולכן יהיה גאולה נצחית וקיימת, כדכתיב וגם נצח ישראל לא ישקר, וזה ויז נצחם על בגדיהם, בסוד גם את זה לעומת זה וכו':
מגלה עמוקות
אופן סו
ראה משה מה שיהיה בימי חשמונאי שאז יתקנו קליפת נגה, בסוד מלך עוזר ומושיע ומגן בספר התחלת החכמה, ולכן תקנו הודו שאז נתקן הוד מדת הוד ירך יעקב בפך של שמן, שהם סוד פכים קטנים של יעקב, (חולין צ"א ע"א), ונעשה הנס בח' ימים, בסוד למנצח על השמינית (תהלים יב א), וזה סוד (שם) מזמור ע"ה (תהלים עה ב) הודינו לך אלהים הודינו, שתקנו קרוב שמך שהם כהנים של בית חשמונאי בשעה שנתקן מדת הוד דרשתי בו רזין עילאין, וגם הוא סוד נצח הוד שהיא מדה שמינית. וזה סוד יג"ר שהדותא (בראשית לא מז) שאמר לבן ליעקב בלשון ארמי, שגלה לו ענין בית שני כשהיה רי"ג שנה, אז בא אנטיוכס ושחט החזיר על המזבח, וזה היה שנת רי"ג לבנין בית שני שאז גברה הקליפה חזיר. חזי"ר בגימטריא קליפ"ה, ויעקב קרא אותו גלעד, הראה לו תיקון המקדש שנקרא גלעד, כדאיתא במדרש ילקוט (שמעוני) בזו הפרשה (ילקו"ש רמז תתקס"ד) שהראה הקב"ה ענין בית המקדש, שנאמר (דברים לד א) ויראהו את הגלעד, אין גלעד אלא בית המקדש, שנאמר (ירמיה כב ו) גלעד לי ראש הלבנון. הנה מאחר שראה משה בימי מתתיה תיקון נוגה, התפלל משה ואתחנן בנ' ארוכה על קליפת נוגה. לכן אמר בעת ההיא, מה שיתקן חשמונאי באותו עת בבית שני, רצה הוא לתקן עתה, לכן ההוא כתיב דקאי על משה, ואמר אתה החלות להראות את גדלך, שזכה משה לקרני הוד, וזכה לתיקון נצח מימין אמר את גדלך, לתיקון הוד משמאל אמר את ידך החזקה. ונמצא מאחר שהתחלתי לתקן קליפת נוגה אעברה נ"א, מה שיהיה בימי נ"יקנור א"נטיוכס, שהוא בימי יון רוצה אני לתקן עתה, נ"א נוטריקון נ"גה א"רמית, ובמלת א"עברה בגימטריא ב"עור, מה שעשה בלעם בן בעור שהוא לבן הארמי בגלגול שלו, רוצה אני להעביר עתה. וארא"ה בגימטריא י"גר, מה שלבן הראה ליעקב יגר שהדותא, שבשנת י"גר לבנין בית שני תגבור הקליפה, רוצה אני לתקן עתה ולראות ההר הטוב הזה והלבנון, שהוא סוד גלעד שקרא אותו יעקב גלעד לי ראש, גם הראה יעקב מ"ש במגילת אנטיוכס שבניו של חשמונאי הלכו להר גלעד, והתפללו שם מי שענה לשמואל על הר גלעד יענה אותנו. וקשה מה ענין שמואל לכאן. אבל רזי עילאה הוא, שמואל התחיל לתקן ירך יעקב ששכח פכים קטנים, ובפך שמן שבידו תיקן, הוא סוד גם נצח ישראל לא ישקר (שמואל א' טו כט), וגמר תיקון הירך היה בימי חשמונאי הלבנון שהוא בית המקדש, ההר הטוב רומז על בינה שהיא בקדושה שממנו יניקת קליפת נגה בטומאה. השיב הקב"ה רב לך, ל"ך דייקא, שכבר נתן הקב"ה מסוה למשה (שמות לד לג), שהוא ס"ו של מסו"ה הוא מורה על גלגל החוזר בעולם, שכן ס"ו בגימטריא גלג'ל, והוא סוד יו"ן, כבר תקנת מה שראוי לך לתקן בימי יו"ן. ועל אותן ב' מדות שהם 'נצח 'הוד, שכנגדן אמר משה ה"ן לה' אלהיך השמים (דברים י יד), שקילס להקב"ה בה"ן נוטריקון "הוד "נצח ירכי קשוט, במכירת יוסף נתקלקלו תרין ירכין. וזה סוד הן יהרוס ולא יבנה (איוב יב יד), שדרשו ברבה פרשת מקץ (ב"ר פצ"א א') על מכירת יוסף, בסוד מצילין תיק הספר עם הספר משנה בפרק י"ו דשבת דף קי"ו (שבת קט"ז ע"ב), ר"ל משה הוא כלל ספר תורה שהוא סוד תפארת, ועמו מצילין תי"ק הספר נוטריקון "תרין "ירכי "קשוטא, ועליהם אמר הקב"ה צו את יהושע לזרז אותו ולברכו בב' ידים ונתת הודך עליו (במדבר כז כ), שהוא מדת הוד, ואמר וחזקהו כנגד מדת הוד, ואמר ואמצהו כנגד נצח, שכן ואמצהו בגימטריא נצח:
ראה משה מה שיהיה בימי חשמונאי שאז יתקנו קליפת נגה, בסוד מלך עוזר ומושיע ומגן בספר התחלת החכמה, ולכן תקנו הודו שאז נתקן הוד מדת הוד ירך יעקב בפך של שמן, שהם סוד פכים קטנים של יעקב, (חולין צ"א ע"א), ונעשה הנס בח' ימים, בסוד למנצח על השמינית (תהלים יב א), וזה סוד (שם) מזמור ע"ה (תהלים עה ב) הודינו לך אלהים הודינו, שתקנו קרוב שמך שהם כהנים של בית חשמונאי בשעה שנתקן מדת הוד דרשתי בו רזין עילאין, וגם הוא סוד נצח הוד שהיא מדה שמינית. וזה סוד יג"ר שהדותא (בראשית לא מז) שאמר לבן ליעקב בלשון ארמי, שגלה לו ענין בית שני כשהיה רי"ג שנה, אז בא אנטיוכס ושחט החזיר על המזבח, וזה היה שנת רי"ג לבנין בית שני שאז גברה הקליפה חזיר. חזי"ר בגימטריא קליפ"ה, ויעקב קרא אותו גלעד, הראה לו תיקון המקדש שנקרא גלעד, כדאיתא במדרש ילקוט (שמעוני) בזו הפרשה (ילקו"ש רמז תתקס"ד) שהראה הקב"ה ענין בית המקדש, שנאמר (דברים לד א) ויראהו את הגלעד, אין גלעד אלא בית המקדש, שנאמר (ירמיה כב ו) גלעד לי ראש הלבנון. הנה מאחר שראה משה בימי מתתיה תיקון נוגה, התפלל משה ואתחנן בנ' ארוכה על קליפת נוגה. לכן אמר בעת ההיא, מה שיתקן חשמונאי באותו עת בבית שני, רצה הוא לתקן עתה, לכן ההוא כתיב דקאי על משה, ואמר אתה החלות להראות את גדלך, שזכה משה לקרני הוד, וזכה לתיקון נצח מימין אמר את גדלך, לתיקון הוד משמאל אמר את ידך החזקה. ונמצא מאחר שהתחלתי לתקן קליפת נוגה אעברה נ"א, מה שיהיה בימי נ"יקנור א"נטיוכס, שהוא בימי יון רוצה אני לתקן עתה, נ"א נוטריקון נ"גה א"רמית, ובמלת א"עברה בגימטריא ב"עור, מה שעשה בלעם בן בעור שהוא לבן הארמי בגלגול שלו, רוצה אני להעביר עתה. וארא"ה בגימטריא י"גר, מה שלבן הראה ליעקב יגר שהדותא, שבשנת י"גר לבנין בית שני תגבור הקליפה, רוצה אני לתקן עתה ולראות ההר הטוב הזה והלבנון, שהוא סוד גלעד שקרא אותו יעקב גלעד לי ראש, גם הראה יעקב מ"ש במגילת אנטיוכס שבניו של חשמונאי הלכו להר גלעד, והתפללו שם מי שענה לשמואל על הר גלעד יענה אותנו. וקשה מה ענין שמואל לכאן. אבל רזי עילאה הוא, שמואל התחיל לתקן ירך יעקב ששכח פכים קטנים, ובפך שמן שבידו תיקן, הוא סוד גם נצח ישראל לא ישקר (שמואל א' טו כט), וגמר תיקון הירך היה בימי חשמונאי הלבנון שהוא בית המקדש, ההר הטוב רומז על בינה שהיא בקדושה שממנו יניקת קליפת נגה בטומאה. השיב הקב"ה רב לך, ל"ך דייקא, שכבר נתן הקב"ה מסוה למשה (שמות לד לג), שהוא ס"ו של מסו"ה הוא מורה על גלגל החוזר בעולם, שכן ס"ו בגימטריא גלג'ל, והוא סוד יו"ן, כבר תקנת מה שראוי לך לתקן בימי יו"ן. ועל אותן ב' מדות שהם 'נצח 'הוד, שכנגדן אמר משה ה"ן לה' אלהיך השמים (דברים י יד), שקילס להקב"ה בה"ן נוטריקון "הוד "נצח ירכי קשוט, במכירת יוסף נתקלקלו תרין ירכין. וזה סוד הן יהרוס ולא יבנה (איוב יב יד), שדרשו ברבה פרשת מקץ (ב"ר פצ"א א') על מכירת יוסף, בסוד מצילין תיק הספר עם הספר משנה בפרק י"ו דשבת דף קי"ו (שבת קט"ז ע"ב), ר"ל משה הוא כלל ספר תורה שהוא סוד תפארת, ועמו מצילין תי"ק הספר נוטריקון "תרין "ירכי "קשוטא, ועליהם אמר הקב"ה צו את יהושע לזרז אותו ולברכו בב' ידים ונתת הודך עליו (במדבר כז כ), שהוא מדת הוד, ואמר וחזקהו כנגד מדת הוד, ואמר ואמצהו כנגד נצח, שכן ואמצהו בגימטריא נצח:
מגלה עמוקות
אופן קמה
ראה משה קילקול ירך של יעקב שהיה מקולקל עד שמואל הנביא, כמו שהאריך גאלנטי בפסוק (איכה ד יח) צדו צעדינו, ושם הפליא לעשות בענין תיקון הירך הזה שמואל עם שאול, עיין שם כי כבר נתפשטו דבריו. והנה על זה היתה תפלת משה בעת ההיא מה שיהיה בימי שמואל, לפי ששמואל אמר דבר ה' היה יקר בימים הם (שמואל א' ג' א), שהם סוד הנבואה שהיא באה מתרין ירכי קשוט, וסוד מיום שחרב בית המקדש ניתנה הנבואה לתנוקות (ב"ב י"ב ע"ב), שאמר ההוא ינוקא בזוהר תרומה עמוד ש' (זוהר ח"ב קס"ט ע"ב) קרא כתיב כל בניך למודי ה' (ישעיה נד יג), רצה לומר הנבואה היא בא מן נצח וההוד שהם נקראים למודי ה', וזוכין לזה הקטנים שהם כל בניך. ועל זה אמר ירמיה לא ידעתי דבר (ירמיה א' ו) ברוח הקודש, כי יאמרו האומרים כי נער אנוכי, ומיום שחרב בית המקדש ניתן הנבואה לנערים, נמצא שבמלת יקר נרמז שהנבואה היא בא מנצח והוד. ולכן פתח משה "אתה "החלות "להראות, ר"ת אה"ל, רצה לומר כשהוקם אוהל מועד במלת ויקרא א' זעירא (ויקרא א א), נשתיירו אתוון ויקר אל משה, שמשה זכה לההוא יקר לאדם הראשון ביקר בל ילין (תהלים מט יג), לא לן בההוא יקר שהיה מסתכל בנבואה, אבל משה קם בההוא יקר עילאה, שזכה לנבואה מה שלא זכו כל הנביאים להסתכל באספקלריא המאירה (יבמות מ"ט ע"ב). ועל זה אמר מאחר שהחלות להראות לי את גדלך אספקלריא המאירה, את ידך החזקה אספקלריא שאינה מאירה, אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשך, כנגד נצח שהוא ענף מן חסד אל, כמ"ש נעימות בימינך נצח (תהלים טז יא), וכגבורתך על מדת הוד שהיא ענף הגבורה, בסוד והודי נהפך עלי למשחית (דניאל י' ח). לכן אעברה נא, רוצה אני להעביר עתה כח שר של עשו שנצח ליעקב, שהוא צולע על יריכו וקילקולו נביאי אמת, רוצה אני לתקן עתה, לכן אראה את הארץ, נ"א נוטריקון "נביאי "אמת, "נצח "אדום, רצה לומר מה שנצח שר של אדום ליעקב שהוא צולע על יריכו (בראשית לב לב), ומקלקל נביאי אמת רוצה אני לתקן, נ"א נוטרי"יקון "נצח "אמת, ואיתא בזוהר (ח"ג ג' ע"ב) אהרן בנצח, וכן נ"א נוטרייקון "אהרן "נצח, ובעת ההיא שמת אהרן רצה משה לתקן נצח עם מדתו שהיא אמת, כמו שאמר שמואל גם נצח ישראל לא ישקר (שמואל א' טו כט). ולפי שמשה ותורתו אמת ואמר מתחילה אתה החלות להראו"ת, שהוא בגימטריא א"ר אמ"ת, רצה הוא לתקן עתה. השיב הקב"ה רב לך במידת הוד, כמ"ש ונתת מהודך עליו (במדבר כז כ), שהוא משה שהיה לו קרני הוד (שמות לד כט), אבל עתה רוצה לתקן מידת נצח אל תוסף דבר. גם רמז במלת רב לך, על אהרון שהוא גדול ממשה שהיתה מדתו מדת נצח. והנה אמר רב לך, מדת אחיך הגדול רוצה אתה לירש אותו וליתן לך, אל תוסף, די לך במדת הוד שנתתי לך, צו את יהושע חזקהו על מדת הוד, ואמצהו על מדת נצח, שכן ואמצהו בגימטריא נצח:
ראה משה קילקול ירך של יעקב שהיה מקולקל עד שמואל הנביא, כמו שהאריך גאלנטי בפסוק (איכה ד יח) צדו צעדינו, ושם הפליא לעשות בענין תיקון הירך הזה שמואל עם שאול, עיין שם כי כבר נתפשטו דבריו. והנה על זה היתה תפלת משה בעת ההיא מה שיהיה בימי שמואל, לפי ששמואל אמר דבר ה' היה יקר בימים הם (שמואל א' ג' א), שהם סוד הנבואה שהיא באה מתרין ירכי קשוט, וסוד מיום שחרב בית המקדש ניתנה הנבואה לתנוקות (ב"ב י"ב ע"ב), שאמר ההוא ינוקא בזוהר תרומה עמוד ש' (זוהר ח"ב קס"ט ע"ב) קרא כתיב כל בניך למודי ה' (ישעיה נד יג), רצה לומר הנבואה היא בא מן נצח וההוד שהם נקראים למודי ה', וזוכין לזה הקטנים שהם כל בניך. ועל זה אמר ירמיה לא ידעתי דבר (ירמיה א' ו) ברוח הקודש, כי יאמרו האומרים כי נער אנוכי, ומיום שחרב בית המקדש ניתן הנבואה לנערים, נמצא שבמלת יקר נרמז שהנבואה היא בא מנצח והוד. ולכן פתח משה "אתה "החלות "להראות, ר"ת אה"ל, רצה לומר כשהוקם אוהל מועד במלת ויקרא א' זעירא (ויקרא א א), נשתיירו אתוון ויקר אל משה, שמשה זכה לההוא יקר לאדם הראשון ביקר בל ילין (תהלים מט יג), לא לן בההוא יקר שהיה מסתכל בנבואה, אבל משה קם בההוא יקר עילאה, שזכה לנבואה מה שלא זכו כל הנביאים להסתכל באספקלריא המאירה (יבמות מ"ט ע"ב). ועל זה אמר מאחר שהחלות להראות לי את גדלך אספקלריא המאירה, את ידך החזקה אספקלריא שאינה מאירה, אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשך, כנגד נצח שהוא ענף מן חסד אל, כמ"ש נעימות בימינך נצח (תהלים טז יא), וכגבורתך על מדת הוד שהיא ענף הגבורה, בסוד והודי נהפך עלי למשחית (דניאל י' ח). לכן אעברה נא, רוצה אני להעביר עתה כח שר של עשו שנצח ליעקב, שהוא צולע על יריכו וקילקולו נביאי אמת, רוצה אני לתקן עתה, לכן אראה את הארץ, נ"א נוטריקון "נביאי "אמת, "נצח "אדום, רצה לומר מה שנצח שר של אדום ליעקב שהוא צולע על יריכו (בראשית לב לב), ומקלקל נביאי אמת רוצה אני לתקן, נ"א נוטרי"יקון "נצח "אמת, ואיתא בזוהר (ח"ג ג' ע"ב) אהרן בנצח, וכן נ"א נוטרייקון "אהרן "נצח, ובעת ההיא שמת אהרן רצה משה לתקן נצח עם מדתו שהיא אמת, כמו שאמר שמואל גם נצח ישראל לא ישקר (שמואל א' טו כט). ולפי שמשה ותורתו אמת ואמר מתחילה אתה החלות להראו"ת, שהוא בגימטריא א"ר אמ"ת, רצה הוא לתקן עתה. השיב הקב"ה רב לך במידת הוד, כמ"ש ונתת מהודך עליו (במדבר כז כ), שהוא משה שהיה לו קרני הוד (שמות לד כט), אבל עתה רוצה לתקן מידת נצח אל תוסף דבר. גם רמז במלת רב לך, על אהרון שהוא גדול ממשה שהיתה מדתו מדת נצח. והנה אמר רב לך, מדת אחיך הגדול רוצה אתה לירש אותו וליתן לך, אל תוסף, די לך במדת הוד שנתתי לך, צו את יהושע חזקהו על מדת הוד, ואמצהו על מדת נצח, שכן ואמצהו בגימטריא נצח: