בראשית א:ח קבלה: פרדס רמונים, זוהר חדש ושערי אורה

עוד נבאר המשנה הזאת פירוש שלישי ע"ד אחר בחמש כנגד חמש לפי הנראה אצלינו והבורר יברור לעצמו. והוא כי אמרו ה' כנגד ה' אין הכונה על האצבעות הנזכרים כי נסע מענין העשר לבאר לנו ההכרעה שבין הדין והחסד וסדר ההכרעה וענין הצריכין הכרעה, ולזה אמר שהם חמש כנגד חמש שת"ת מכריע בין החכמה והבינה בסוד הדעת בהיותו עולה אל הכתר כאשר נאריך ביאורו בשער המכריעין בע"ה. הרי שנים א' כנגד אחד. חכמה כנגד בינה כי זו שורש החסד וזו שורש הגבורה. עוד ת"ת מכריע בין גדולה וגבורה כנודע, ובארו הרשב"י ע"ה בתקונים (תקונא ל' דף ע"ה) בפסוק ויהי ערב ויהי בקר וז"ל ויקרא אלהים לרקיע שמים. ויקרא אלדים דא אימא עילאה, לרקיע שמים דא עמודא דאמצעיתא דאיהו בין ימינא ושמאלא וכליל תרווייהו, הה"ד ויהי ערב ויהי בקר ואינון ערב דיצחק ובקר דאברהם עכ"ל.

וְעוֹד וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ, אִלֵּין ס' רִבּוֹא מָארֵי מַתְנִיתִין דִּלְעֵלָּא. וְאִלֵּין ס' רִבּוֹא מָארֵי מַתְנִיתִין דִּלְתַתָּא. וְאִלֵּין ס' רִבּוֹא דְּמַלְאָכִין. וְאִלֵּין ס' רִבּוֹא דְּכוֹכְבַיָּא. כֻּלְּהוּ יַזְהִרוּ הַהוּא דְּאִתְּמַר פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה. כֻּלְּהוּ יַזְהִרוּ בְּחִבּוּרָא דָּא. בֵּהּ יַזְהִרוּ בְּמִלּוּלֵהּ. כֻּלְּהוּ יַזְהִרוּ בִּכְתִיבָתֵהּ. בְּהַאי סִפְרָא כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. וְעַל שְׁמֵהּ אִתְקְרֵי סֵפֶר הַזֹּהַר בְּדִיּוֹקְנָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהוּ סֵפֶר דְּזֹהַר דִּילֵהּ מֵאִמָּא עִלָּאָה דְּאִיהוּ זֹהַר. וּבֵהּ אוֹקְמוּהּ רַבָּנָן אֵיזֶהוּ חָכָם הַמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר. וְאִיהוּ זֹהַר דְּנַהֲרָא בְּלֵב דְּרָעֲיָא מְהֵימָנָא, זָהֳרָא בְּל"ב אֱלֹהִים דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית. וְעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא אִתְקְרֵי עִלָּאָה עַל שִׁית רְקִיעִין, תְּלָת מִכָּאן וּתְלָת מִכָּאן, וְאִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא, רְבִיעָאָה לְכָל תְּלָת וּשְׁבִיעָאָה לְכָל שִׁית. וְעָלֵהּ אִתְּמַר (בראשית א) וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמַיִם, כָּלִיל אֵשׁ וּמַיִם, מַה דְּלָא קָרָא הָכֵי לִשְׁאָר רְקִיעִים אֶלָּא לֵהּ מַמָּשׁ וְרָעֲיָא מְהֵימָנָא בְּדִיּוֹקְנֵהּ.

(ט) ויקרא אלהים;