בראשית ב:ט קבלה: פרי עץ הדר, פרדס רמונים, אור נערב ושערי אורה

וְהָיָה פִּרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵיהוּ לִתְרוּפָה.‏ וְזֶה הַיּוֹם תְּחִילַּת מַעֲשֶׂיךָ לְהַחְנִיטָהּ וּלְחַדְּשָה, אִישׁ יָבִיא בְּפִרְיוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי לְמִינֵהוּ כִּי כֵן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנוּטִים לְפֵירוֹת הָאִילָן הָעֶלְיוֹן, עֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעָשָׂה פְּרִי לְמָעְלָה.‏

התשיעית יסו"ד. יש שפי' בו צבע ספיריי. ואפשר ליישבו ע"ד שפי' בת"ת. ויש שפי' בו אור כלול מלובן ואודם מן הלובן הנוטה אל האודם ומן האודם הנוטה אל הלובן, שעניינו היותו יושב בין שתי מדות נצח והוד ויתחייב היות ירקותו יותר מתאדם מהירוק של התפארת יען היותו נוטה אל הדין והת"ת אל הרחמים כדפי' בשער המכריעין בפ"ד. ויש שפי' בו גוון כלול מכל גוון. ומתיישב הוא כיון שמקבל הוא מהכל. וכן פירוש הרשב"י ע"ה, והסימן (בראשית לט ו) ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה. והוא עץ נחמד למראה (בראשית ב ט) דכל גוונין שפירין אתחזיין ביה. ועכ"ז עיקר עירוב הגוונים הוא במלכות כאשר נבאר:

הלא חכמה תקרא לשרידי במספר שמות לשמור מזמות תעלומו' חכמה. רוממות אל בגרונם שובע שמחות נעימות בימינם. וידרכו לשונם עט סופר מהיר. דגמיר וסביר מבין פתאים העם נדהם ההולכים בחשך צרוף בכור עוני ורוב עבודה אחוז בחבלי בוז הוללות ושכלות בגלות החל הזה כרום זלות לבני אדם נבער מדעת מעת לטעת עץ החיים בתוך הגן.